1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ואשר הוגדרה ע"י המבקש כבקשה ל"דיון חוזר", בחלוף המועד שנקבע לתגובת המאשימה בהחלטתי מיום 08.05.18. המאשימה נמנעה מלמסור תגובה מטעמה.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

הבקשה הוגשה ללא נימוק כלשהו שיש בו להבהיר מדוע לא התייצב המבקש לדיון בעניינו.

המדובר בעבירה מיום 22.03.18 שבגינה המבקש קיבל דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום. המבקש לא התייצב ומשכך נשפט בהעדר ביום 16.04.18 בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ. הודעה על גזר הדין נשלחה למבקש במועד הנ"ל.

2

אין הסבר לאי ההתייצבות, המבקש לא טרח לפרט טענות הגנה לגופו של עניין ועיקר הטענות מופנות כלפי הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה.

טענה כללית אינה מספקת להנעת ההליך מחדש, הבקשה לא עונה לכללים הקבועים בפסיקה.

אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ח, 10 יוני 2018, בהעדר הצדדים.