לאחר עיון בבקשה, ובתגובת המשיבה, שמתנגדת לה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, מהטעמים הבאים:

א. מעיון באישור המסירה של פסק הדין, מיום 4.7.16, עולה שזה חזר כ"לא נדרש", מיום 5.8.16, חתום על ידי הדוור. בנסיבות אלה קיימת חזקת מסירה של פסק הדין, ובוצעה מסירה כדין של פסק הדין. על המבקש היה להגיש בקשתו לביטול פסק הדין בתוך 30 יום מהיום שהומצא לו פסק הדין. הבקשה שלפני הוגשה בשיהוי של למעלה משש שנים מיום ההמצאה, ללא שהונח נימוק משכנע לשיהוי זה, ומטעם זה ניתן היה לדחותה.

בהינתן חזקת המסירה של פסק הדין, טענת המבקש כי ידע, לראשונה, על התיק, לאחר ששוטר עצר אותו ומסר לו כי הוא בפסילה, נוכח גזר הדין בתיק זה, דינה להידחות.

ב. אשר לעיוות הדין, המבקש טוען כי הוא כופר במיוחס לו. לטענתו, כעולה מהדוח רישיון נהיגתו היה בתוקף עד ליום 4.7.16, ומועד ביצוע העבירה הרשום בדוח הוא ביום 27.3.16, טרם פקע רישיון נהיגתו, ומכאן שבעת ביצוע העבירה שמיוחסת לו, רישיון נהיגתו היה תקף. עיון בתיק מעלה שביום מתן פסק הדין הוגש כתב אישום מתוקן נגד המבקש הכולל מועד פקיעת רישיון נהיגה מתוקן, ליום 4.7.13, שהוא טרם המועד בו בוצעה העבירה. בנסיבות אלה, טענת המבקש דינה להידחות, ומכאן שלא הוכח קיומו של עיוות דין.

אין בידי לקבל את טענת המבקש כי פנה לתחנת המשטרה יום למחרת קבלת הדוח על מנת לבטלו, ונמסר לו על ידי השוטר המטפל בכך כי ידאג לבטל את הדוח. טענה זו לא הוכחה, אינה עומדת בקנה אחד עם כתב האישום המתוקן, ועל כן דינה להידחות.

ג. אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקש הורשע בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע ביום 4.7.13, ונדון לפסילה בת חודשיים, פסילה מותנית, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, וקנס בסך 900 ש"ח. המבקש, בענייננו, נהג כשרישיון נהיגתו פקע תקופה של כשנתיים ושמונה חודשים. בנסיבות אלה, הענישה סבירה ומידתית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ג, 16 מאי 2023, בהעדר הצדדים.