1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 5.9.16.

2.      כנגד מבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, המבקש נהג במהירות 165 קמ"ש כאשר המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש, עבירה בניגוד לסעיף 54(א) לתקנות התעבורה. הזמנה לדין נמסרה למבקש במעמד רישום הדוח.

3.      המבקש לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין ועל כן ביום 5.9.16 נשפט בהעדרו.

4.      הבקשה מוגשת עדת, בחלוף למעלה מ- 6 שנים ממועד גזר הדין.

5.      המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה, המבקש זומן לדיון כדין, המדובר בשיהוי ניכר של כשבע שנים וזאת מבלי שניתן הסבר המניח את הדעת, על אחת כמה וכמה שממועד העבירה דנן, המבקש צבר לחובתו 17 הרשעות תעבורה (המשיבה צרפה פלט הרשעות).

דיון

6.      אין כל הצדקה לשיהוי הממושך. גם אם המבקש איבד את ההזמנה לדין היה עליו לטפל בעניין בסמוך לאחר שאיבד את ההזמנה ולא בחלוף כמעט 7 שנים.

לא זו אף זו, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי רק לאחרונה נודע לו על הדוח, שעה שבא כוחו הפקיד בתיק בית המשפט יפוי כח כבר ביום 21.12.20. קרי לכל המאוחר במועד שבא כוחו הגיש יפוי כח בתיק הוא בוודאי ידע על פסק הדין.

בקשה לביטול פסק דין ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שהודע עליו ולא בחלוף למעלה משנה מיום שהופקד יפוי הכח לתיק.

7.      כך גם טענת המבקש כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, נטענה בעלמא ללא כל תימוכין, ועל כן, טענה כללית אין בה די כדי לבסס טענת עיוות דין הצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17).

המבקש ביקש לקבל יומו על מנת לטעון לחפותו אולם, ככל שאכן קיימות טענות הגנה רבות, לא ברור מדוע לא טרח המבקש לפרט טענות אלו ולתמוך אותן במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

8.      בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

9.      לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש לדיון, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו, גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, ולפיכך לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

10.  הבקשה נדחית.

11.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א ניסןא' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.