1

בפני בקשת הנאשם למחיקת כתב האישום מחמת התיישנות.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה מיום 17.8.15 של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

ביום 13.10.15 שלח הנאשם בקשה להישפט וזאת בתוך 90 ימים מיום קבלת הדו"ח.

ביום 18.10.15 התקבלה בקשת הנאשם במשרדי המאשימה.

ביום 28.8.16 שלחה המאשימה הזמנה לדין לנאשם.

ביום 12.9.16 קיבל הנאשם את ההזמנה לדין.

לטענת הנאשם המאשימה השתהתה בהגשת כתב האישום ופעלה בניגוד ל בניגוד להוראות סעיף 239א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

2

לטענתו יש למחוק את כתב האישום כיוון שחלפה יותר משנה ממועד ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום.

ב"כ המאשימה טען כי המאשימה פעלה בהתאם להוראות סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי ושלחה את ההזמנה לדין תוך שנה ממועד בקשת הנאשם להישפט. לתגובתה צרפה אישור מסירה להזמנה למשפט מיום 12.9.16 עליו מופיעה חתימת הנאשם.

עיון

סעיף 230 לחסד"פ קובע הסדר בקשר למועד בו יש לשלוח הזמנה לדין בעבירות מסוג ברירת משפט בהן הוגשה בקשה להישפט .

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו;" (הדגשה שלי ש.ז.א)

היות ובקשת הנאשם להישפט התקבלה אצל המאשימה ביום 18.10.15 והיא שלחה אליו הזמנה לדין ביום 28.8.16 שהתקבלה אצלו ביום 12.9.16 הרי שהמאשימה עמדה בסד הזמנים שנקבע בתקנה 230 לחוק סדר הדין הפלילי.

בקשת הנאשם למחיקת כתב האישום נדחית.

הנאשם יתייצב לדיון הקבוע ביום 29.1.17 בשעה 11:00.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.