בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. המבקש טען כי כלל לא הבין מהשוטר שהוזמן לדין.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט. המבקש יכל להתקשר למפנ"א ולברר עימם מה מועד הדיון.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

אי הבנה אינה מהווה נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

העלאת טענה כללית כי נגרם לו עיוות דין, אינה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

מעבר למתואר לעיל, המדובר בגזר דין והכרעת דין שניתנו לפני יותר משלוש שנים (!) ביחס לעבירה שבוצעה בשנת 2019.

אף שגזר הדין נמסר למבקש ביום 8.3.20, הוא לא טרח לבצע הפקדה של רישיונו עד היום ולמעשה פסילתו כפי שנגזרה, פעילה כנגדו עד לרגע זה.

המדובר בשיהוי בלתי סביר של הגשת בקשה זו, ואין כל הצדקה לפתוח הליך זה מחדש בתגובה לבקשה זו המוגשת בשיהוי של מעל 3 שנים.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

בשולי החלטתי, וככל שיציג המבקש ראייה לכך שביצע פסילה מנהלית כתוצאה מהעבירה שביצע, אשקול בחיוב קיזוז של פסילה זו (בכפוף להצגת ראייה ברורה לפסילה שבוצעה עם הפקדת רישיון במשטרה).

ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"ג, 13 מאי 2023, בהעדר הצדדים.