בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים)

תת"ע 15076-11-18 מדינת ישראל נ' אלטורי נאצר

27 דצמבר 2022

בפני

כבוד השופט אלעד שור

בעניין:

המאשימה

מדינת ישראל ע"י ב"כ

עוה"ד בתיה רביבו

נגד

הנאשמים

אלטורי נאצר  ע"י ב"כ

עוה"ד סמארה

גזר דין

1.      הנאשם הודה והורשע בשלושה כתבי אישום, בכתב האישום נשוא התיק המוביל, הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 62 (ב) (א)(3) וסעיף 39 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), וכן בתקנה 169 א (1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), בתיק המצורף פל"א 5549-07-19 הודה בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 62 (ב) (א)(3) וסעיף 39 (א) לפקודת התעבורה וכן בתקנה 169 א (1) לתקנות התעבורה ובכתב אישום נוסף, פ"ל 9849-04-20, הודה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

2.      על פי עובדות כתבי האישום, בתאריך 10/10/18 נהג הנאשם, כאשר בגופו 668 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, בתאריך 29/6/19 נהג הנאשם כאשר בגופו 336 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף ובתאריך 19/9/19 נהג הנאשם בזמן היותו פסול מלנהוג וזאת, בהמשך להחלטה שיפוטית, הפוסלת אותו מלנ ג ד החלטה אחרת בתיק בפ"ת 5550-07-19.

3.      הנאשם, יליד 1990, נוהג משנת 2010 ולחובתו 7 הרשעות תעבורה חמורות, להלן העיקריות שבהן:

א.    בשנת 2016, הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים, שם הוטלו על הנאשם בין היתר עונשים של מאסר מותנה ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנה בקירוב.

ב.      בשנת 2021, הורשע הנאשם בשני אישומים, האחד נהיגה בזמן פסילה מיום 12/12/18 והשני מיום 18/1/19, נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה. על הנאשם הוטלו, בין היתר, מאסר בפועל למשך 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים וכן פסילת רשיון נהיגה לתקופה של 17 חודשים.

ג.       בשנת 2021, הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות מיום 24/11/18 ונגזרו עליו, בין היתר, צו מבחן ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.

4.      דהיינו, זוהי הרשעתו השנייה של הנאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה והרשעתו הרביעית בעבירה של נהיגה בשכרות/סמים או נהיגה תוך ביצוע עבירה הקשורה בשכרות כגון נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

תסקיר שירות המבחן

5.      הנאשם בן 32, נשוי (כיום, אב לילד), עבד כמנהל מחסן בחברת ניקיון, סיים 12 שנות לימוד. חמישי מבין 7 אחים, הוריו בני 55 ו 54, עובדים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. הנאשם אינו משתמש בסמים, אולם קיימת אצלו בעיית שתיה ולפיכך, המליץ שירות המבחן, על אבחון בעמותת "אפשר". בתסקיר המשלים שהוגש מטעמם מיום 29/9/20, נמסר כי הנאשם שיתף פעולה, ומתוצאות האבחון עולה כי אין התמכרות לאלכוהול וכי קיימת מוטיבציה לניהול חיים נורמטיביים, שירות המבחן המליץ על צו מבחן והארכת מאסר על תנאי (יצוין, כי לא קיים מאסר על תנאי תקף לתיק זה).

טיעוני המאשימה לעונש

6.                  המאשימה עתרה, תוך הפנייה לפסיקה תומכת, להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ-15 חודשים, מאסר על תנאי ופסילה שלא תפחת מ 6 שנים, פסילה על תנאי וקנס. לטענת המאשימה, מדובר בנאשם רצידיוויסט, הנוהג, זו הפעם הרביעית, בשכרות וזו הפעם השנייה בפסילה ועל כן, מדובר בפצצה מתקתקת שהחוק אינו חל עליו.

7.      המאשימה טענה למתחם ענישה, ביחס לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, שתחילתו במאסר מותנה ועד מאסר בפועל, ככל ומדובר בעבירה ראשונה, ועד 5 שנות מאסר, ככל ומדובר בצבר של עבירות מסוג זה.

8.      לעניין עבירת השכרות, טענה המאשימה למתחם דומה, ככל שמדובר בעבירה ראשונה, ולפסילת רשיון נהיגה של עד 5 שנים, ככל שמדובר בעבירה שניה ושלישית.

טיעוני הנאשם לעונש

9.      ב"כ הנאשם טען כי הנאשם צעיר, בן 32, נשוי ואב לתינוק. הנאשם הודה וקיבל אחריות מלאה על מעשיו, גם בפני שירות המבחן, כפי שעולה מהתסקיר.

10.  לטענת סנגורו, הסתבכותו של הנאשם נבעה מטראומה שחווה, בעקבות אירוע פלילי קשה, כמתואר בדברי הסניגור, אירוע שהתרחש לנגד עיני הנאשם ואשתו בביתם. הפנה לתסקיר שירות המבחן, המלמד על רצונו של הנאשם להשתקם ולנהל אורח חיים נורמטיבי ומבקש, מטעמי שיקום, להסתפק בעונש של מאסר מותנה בלבד.

דיון

11.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1997, (להלן: "חוק העונשין"), על בית המשפט, לשקול את מכלול נסיבות העבירה ולקבוע מתחם עונש הולם, בהתחשב בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

חומרת העבירה ומתחמי הענישה

12.נהיגה בשכרות, מתחם הענישה הנוהג מושתת בראש ובראשונה בהוראת המחוקק בסעיף

39א. לפקודת התעבורה, (נ"ח) תשכ"א - 1961, לפיו:

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר."

13.  מרע"פ 5094/12 חטיב נ' מ"י, נמצאנו למדים, כי מתחם הענישה בעבירות כאלה כולל פסילה בפועל לתקופה שבין 24 חודשים, כקבוע בחוק, ל-48 חודשים, ובין אי-הטלת מאסר בפועל ועד הטלת מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.

14.  ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מ"י, נכתב על ידי כבוד שופט, א' שהם, מבית המשפט העליון כי :

"מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל (6.2.2013); רע"פ3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל (16.5.2004)). אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימלי, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות".

15.  בעפ"ת 10201-06-16 קובליוב נ' מ"י, אישר כב' השופט, רענן בן יוסף, את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, אשר קבע, בשכרות שניה, כאשר ההרשעה הקודמת היא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מתחם של פסילה בין 28 ועד 45 חודשים ומאסר אשר מתחיל במאסר מותנה ועד 10 חודשים של מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי ציין אז כי התקופה של 34 חודשי הפסילה אשר נגזרו על המערער, הנה תקופה "קצרה" וכן, ציין כי אין נפקא מינה שהעבירה הקודמת הייתה נהיגה תחת השפעה, שכן, בשכרות עסקינן.

16.  לפיכך, מתחם הענישה ההולם במקרים אלו, ינוע בין - 24 חודשי פסילה כקביעת המחוקק ועד - 48 חודשי פסילה, ואליהם יתווספו עונשים של קנס, פסילה על תנאי ומאסר שינוע בין מאסר מותנה ועד מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים וכל זאת, בהתאם למכלול היבטים ובהם, אלו הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין, קרי, מידת חומרת העבירה, נסיבותיה ותוצאותיה, הערך החברתי המוגן מידת הפגיעה בו, וכן, מדיניות הענישה הנהוגה.

17.  עבירה של נהיגה בפסילה, היא מן החמורות שבעבירות התעבורה, הטומנת בחובה סיכון רב לציבור עוברי הדרך. בהיות עבירת נהיגה בפסילה, עבירה בעלת יסוד נפשי, בניגוד למרבית עבירות התעבורה, היא מגלמת בתוכה זלזול מופגן ברשויות החוק, שהטילו אותה, במיוחד כאשר היא מוטלת כשעונש מאסר על תנאי, התלוי ועומד כנגד נאשם. (ראו למשל מ' 1021/04 מדינת ישראל נ' שטרנברג, מיום 8.2.2004 [לא פורסם]. בנסיבות אלו, גם ביטוח החובה אינו תקף ובשל כך, עולה גם הסיכון שבו מעמיד הנאשם את הציבור.

18.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות בהן הורשע הנאשם, הם: שמירה על בטיחותם של משתמשי הדרך, חייהם וגופם, לרבות, שמירה על הסדר הציבורי וכיבוד החלטות בית המשפט. בהתנהגותו, העמיד הנאשם את הציבור בסיכון מוגבר, בכך שנהג בעת שהוא נתון בפסילה.

19.  ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], מיום 18.12.13, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה. בנהיגתו, הפר הנאשם 6 חודשי פסילה שהושתו עליו. על הנאשם, בעל עבר תעבורתי משמעותי, הושתו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, פסילה למשך 4 שנים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים. הערעורים שהגיש הנאשם על חומרת העונש הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון, נדחו.

בפסק דינו בעניין מסעוד, המובא לעיל, קבע כב' השופט סולברג, כי רחמנות יתרה על מי שנוהג, פעם אחר פעם, ללא רישיון נהיגה, היא אכזריות כלפי יתר עוברי הדרך:

"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן - בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 - מזה 14 שנים - אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רישיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים. נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסוימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כימורא החוק אינו חלעליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברישיון ואיננו מבוטח."

20.  על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נשפכו כבר נהרות דייו, וכפי שציין כב' השופט א. לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן, [פורסם בנבו] (8.5.07) (להלן: "עניין אבו לבן"):

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".

בעניין אבו לבן נקבע, כי לא בכדי, קבע המחוקק, בצידה של עבירת הנהיגה בפסילה, עונש מאסר ולשם הטלת עונש מאסר בפועל, אין צורך בקיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה או בעבר הכולל מאסר על תנאי.

21.  מפסקי דין אשר יוצגו להלן, ניתן ללמוד על מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם:

ברע"פ 7982/13 שגן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 6.1.14, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון מתאים לסוג רכב וללא פוליסת ביטוח. כנגד הנאשם, היה תלוי ועומד מאסר על תנאי, חב הפעלה של 12 חודשים. על הנאשם נגזרו בין היתר, 15 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה, 30 חודשי פסילה בפועל תוך הפעלה בחופף של הפסילה מותנית, 6 חודשי פסילה על תנאי ו- 12 חודשי מאסר על תנאי.

ברע"פ 2221/11 הראל נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 24.3.11, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא ביטוח תקף. לחובת הנאשם 46 הרשעות תעבורה קודמות ובכלל זה, הרשעה בעבירה זהה שבוצעה 5 חודשים לפני ביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה. בנוסף, לחובת הנאשם 2 מאסרים מותנים, שלא הופעלו בעבר, מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות. על הנאשם הושתו 16 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 4 חודשי מאסר במצטבר ו- 45 ימי מאסר מתיק נוסף בחופף, פסילה ל- 10 שנים ומאסר על תנאי בן 18 חודשים.

בפ"ל 2176-09-15 מדינת ישראל נ' חיים כהן, מיום 24.12.2015 (לא פורסם) הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לבין 20 חודשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה של בין 2-5 שנים. על הנאשם, בעל עבר תעבורתי הכולל 106 הרשעות תעבורה, וביניהן הרשעות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע, הושתו העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, תוך שהופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי- 3 חודשים בחופף ו-3 חודשים במצטבר, פסילה לתקופה של שנתיים, הפעלת 6 חודשי פסילה על תנאי ו-8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה כמו גם בקשתו לרשות ערעור לבית המשפט העליון.

22.  מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר בפועל, ופסילה לתקופה הנעה בין מספר חודשים ועד 10 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

העונש המתאים לנאשם

23.  העונש בתוך מתחם הענישה נקבע בהתאם לעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, להרשעות בעבירות דומות, לחומרה הנובעת משילוב העבירות וכן, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

24.  כאשר מדובר בעבירה חוזרת ובהרשעה במספר עבירות, נוטים בתי המשפט להשית מאסר בפועל גם כאשר אין מאסר על תנאי בר הפעלה. במקרה זה נע העונש בתוך מתחם הענישה בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות לבין מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילה ממושכת לרוב מעל שנתיים והכל תלוי בעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, בסיכויי השיקום ובמספר העבירות בהן הורשע.

25.  ממכלול השיקולים המנויים לעיל, מצאתי למקם את הנאשם ברף הבינוני של מתחם הענישה. מדובר בנאשם רצידיוויסט, הנוהג בשכרות או תחת השפעת אלכוהול זו הפעם הרביעית, והנוהג בפסילה זו הפעם השנייה, זאת על אף שריצה מאסר בעבודות שירות שבהמשך הומר למאסר בפועל בגין עבירות תעבורה דומות, אף על פי כן, אין הוא נרתע מלשוב ולבצען.

26.  יודגש ויובהר, כי בתחילת ההליך הודה הנאשם בכתב האישום שלפניי, במסגרת הסדר טיעון הוצע לנאשם עונש הכולל ביצוע של מאסר בדרך של עבודות שירות. ואולם, הממונה על עבודות השירות מצא כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות עקב מידע מודיעיני הקשור לאיומים על חייו.

27.  בהמשך, צירף הנאשם את האישומים הנוספים בהם, הודה והורשע לפני, כך שבית המשפט אינו סבור כלל, כי יש מקום לשקול מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. זאת, לאור צבר העבירות בהן הורשע הנאשם ולאור עברו התעבורתי. שכן, לו בית המשפט היה סבור אחרת, היה מזמן אליו את הממונה על עבודות השירות בכדי לעמוד על טיב האיומים. ברם, כאמור, סבורני, כי במקרה זה, אין מנוס מהטלת מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

28.  לקולא, התחשבתי בכך שהנאשם הודה במיוחס לו, ובעובדה שעד כה, לא ריצה תקופות מאסר ארוכות, בהעדר עבר פלילי ובנסיבותיו האישיות, וכן בהתחשב באינטרס השיקומי וברצונו של הנאשם לנהל חיים נורמטיביים, ובהיותו אב צעיר. לפיכך, על אף שקבעתי כי הנאשם ממוקם ברף הבינוני של המתחם, המאסר אותו אגזור עליו, יהיה כזה שיש בו התחשבות באינטרס השיקומי, באופן שישאיר לנאשם אור בקצה המנהרה.

29.  עוד יש לציין כי תחילתו של תיק זה 29/11/18 התיק נדחה פעמים רבות תוך שבית המשפט מביע מורת רוחו על הדחיות ואף הוטלו הוצאות על ההגנה שכן מרבית הדחיות התבקשו מצד ההגנה עקב סיבות שונות ומגוונות ומטעמים כאלו ואחרים, לפיכך מצאתי מקום לציין כי בנסיבות אלו לא מצאתי להביא בחשבון העונש את חלוף הזמן.

30.  בהתחשב באמור ובנסיבותיו האישיות של הנאשם ולנוכח ההשלכות הכלכליות הנובעות מעונש המאסר בפועל, איני משית על הנאשם קנס כספי.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.    אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 7 חודשים.

הנאשם יחל את מאסרו היום.

בכפוף להפקדת מזומן בסך 3000 ₪ תוך 7 ימים ובכפוף לחתימה על ערבות עצמית בסך 20,000 ₪ היום, הנאשם יהיה רשאי להתייצב לריצוי עונש המאסר בימ"ר ניצן אזור התעשייה הצפוני רמלה, ביום 1/2/23, בשעה 09:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טל': 08-9787377, 08-9787336.

ב.      אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 12 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

ג.       פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.

            הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה, מניינה של הפסילה מיום 23/7/19.

ד.      פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, וזאת על תנאי, למשך 3 שנים.