זו החלטה לבקשת הנאשם לביטול פס"ד שניתן בהעדר.

הנאשם קיבל לידיו דו"ח תנועה מסוג ברירת משפט בגין נסיעה על השוליים.

מדובר בקנס בסך 750 ₪.

הנאשם הודיע על רצונו להישפט.

הנאשם זומן לדיון ליום 19.03.23 וכאשר לא התייצב, נידון בהעדר.

המאשימה עתרה להטלת כפל קנס על הנאשם, אולם הסתפק ביהמ"ש בקנס בסך 1,000 ₪ בלבד.

הנאשם מבקש לבטל פסה"ד בטענה כי לא קיבל את הזימון לדיון וכן להעביר את המשפט ל- ביהמ"ש בירושלים.

המאשימה הגישה תגובה מפורטת בכתב, בה היא מתנגדת לבקשה.

אין מחלוקת כי הזימון , שנשלח למענו של הנאשם, חזר "לא נדרש".

הנאשם לא ערך כל בירור בדואר וגם לא העלה כל טענה אחרת כדי להראות כי אי קבלת הזימון אינה באשמתו.

כמו כן, לא העלה הנאשם כל טענת הגנה.

המאשימה צירפה את ה- דו"ח המקורי לתגובתה, ממנו אנו למדים על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לנאשם.

בהסתמך על המובא לעיל והפסיקה המוזכרת בתגובת המאשימה, החלטתי לדחות את הבקשה.

אוסיף גם כי הסמכות להורות על העברת המשפט לבימ"ש במחוז אחר נתונה לנשיאת ביהמ"ש העליון בלבד, ולפי המקובל רק כאשר הנאשם מודה בעבירה ואינו מתכוון לנהל הוכחות.

לסיכום, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"ג, 08 מאי 2023, בהעדר הצדדים.