1

בפני בקשה להשבת אופנוע שטח התפוס בידי המשטרה מזה כשלושה חודשים.

העבירות

1.      המבקש הועמד לדין בגין נהיגה באופנוע שטח ביום 29/1/14, ללא רשיון נהיגה תקף לסוג זה של הרכב, נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ואי ציות לשוטר. המבקש הודה בנהיגה ללא ר"נ בתוקף וללא ביטוח חובה בתוקף, אולם כפר באי ציות להוראת שוטר לעצור.

טענות הצדדים:

2.      לטענת ב"כ המבקש, המאשימה פעלה שלא בסמכות, באשר למעשה השביתה הרכב מבלי שערכה שימוע לבעליו, כאמור בסעיף 57 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, לטענתו אין לעשות שימוש בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח חדש התשכ"ט-1969, כיוון שמדובר בהוראה כללית, לעומת הוראה ספציפית לדיני תעבורה. בענין זה הוא מפנה ל ב"ש (מחוזי ב"ש) 22261/09 אלי ריבוח נ' מדינת ישראל, (מיום 17.12.09).

3.      עוד טען ב"כ המבקש כי ערך הרכב, שנרכש ב 52,000 ₪ והושקעו בו 15,000 ₪ נוספים (אין קבלות), הולך ויורד באופן שנפגעה זכות קניינו של המבקש ברכושו.

2

4.      ב"כ המשיבה טען כי המאשימה השתמשה בסמכותה לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי וכי בדעתה לדרוש חילוט הרכב בעת שתטען לעונש לפני מתן גזר הדין. בנוסף טענה להעדר אסמכתאות לענין שוויו של האופנוע.

דיון והכרעה בבקשה

תפיסת הרכב נעשתה בסמכות

5.      בפרשת ריבוח אליה הפנה ב"כ המבקש הובעה דעה אגב אורחא כי יש להעדיף שימוש בסעיף ספציפי על פני זה הכללי , אולם הסמכות קיימת ויש לבחון "חלופת תפיסה" נאותה שתגשים את מטרת התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקנין. (באותו מקרה שוחרר הרכב בתנאים שיאפשרו תיקון הליקויים בטרקטרונים,תוך הבטחת זכויות המאשימה ע"י רישום עיקול ושעבוד לטובתה, למקרה שתבקש חילוטם).

6.      אוסיף ואומר כי סעיף 57 לפקודת התעבורה מאפשר השבתה למשך 30 ימים, כשהמטרה העיקרית היא הרתעה, בעוד שסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי מאפשר תפיסת חפץ שעמו נעברה עבירה, כאשר משך החזקת התפוס הוא עד 6 חודשים, או על פי החלטת בית המשפט מכוח סמכותו על פי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי, וזאת למטרות הצגתו כראיה לבית המשפט, מניעה עתידית של ביצוע עבירות ולמטרת חילוט. (ראה בש"פ (עליון) 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 12/3/06 אשר מאוזכר בפרשת ריבוח הנ"ל).

במקרה הנוכחי אין עוד צורך ברכב כראיה להצגה

7.      מיום תפיסת הרכב ועד היום הוגש כתב אישום לבית המשפט ולא צוין בכל שלב כי יש צורך באופנוע כראיה, הוא אינו מופיע כחלק מראיות המאשימה, ואף אם תרצה לומר כי טעות סופר היתה כאן, ממילא הנאשם הודה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כך שמטרה זו של החזקת הרכב הושלמה ואין עוד צורך בהחזקתו.

3

החזקת האופנוע לצורך חילוט

8.      לענין המשך אחזקת הרכב, לצורך בקשה לחילוטו במסגרת הטיעונים לעונש, כפי שטענה המאשימה וכאמור בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי, הרי שכאן מעורבים נימוקים שונים שעניינם איזון בין הפגיעה בקניינו של הנאשם לבין יישום מטרת החילוט באופן יעיל כדרך לגיטימית של ענישה.

9.      לו המועד לטיעונים לעונש היה קרוב, הייתי שוקלת בחיוב השארת הרכב בידי המאשימה, אולם הנאשם כופר בעבירת אי ציות לשוטר ולכן עד שיישמעו הראיות בעניין זה ותינתן הכרעת דין, בהתחשב בפגרה הממשמשת ובאה ובלוח הדיונים של בית המשפט, יחלפו לפחות ששה חודשים. בזמן זה ערך הרכב ירד מבלי שמי מהצדדים הפיק מכך תועלת.

10.  ראה בענין זה דברי בית המשפט בבש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2)464, 471:

"לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה בו. המשך החזקת החפץ בידי המשטרה, כך נקבע, יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים מעבר לפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מעצם התפיסה. לפיכך, לא די שתפיסת הנכס נעשתה בעילה מבוררת אלא יש לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה ואם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעל הזכות בנכס במידה העולה על הנדרש."

11.  נכון הדבר כי ערכו של האופנוע כנטען בבקשה לא הוכח, אולם גם אם אניח ששוויו מחצית מה שנטען, המשך החזקתו על ידי המאשימה כחפץ שאין לו שימוש תביא להפחתה ממשית בערכו עד לאיון כליל של שוויו.

12.  כאשר מטרת התפיסה היא חילוט, נוטים בתי המשפט לחפש חלופה פוגענית פחות לתפיסת הנכס בפועל, כפי שנקבע בבש"פ 342/06 לרגו הנ"ל:

4

"עקרונות הדין בדבר תפיסת חפצים בידי המשטרה מחייבים החלת אמות מידה חוקתיות ביישומם. פירוש הדבר, כי חייב להימצא מקור סמכות לעצם תפיסת חפץ בידי המשטרה. מקור כזה עשוי להישען על טעם מניעתי; על צפי בדבר חילוטו בתום המשפט; או על הצורך בו כראייה במשפט. קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת להגשים את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקנין. מקום בו ניתן למצוא נוסחת איזון נאותה כאמור, ראוי להחילה, תוך שחרור התפוס אגב קביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת תכלית משולבת של הגנה על האינטרס הציבורי ושמירה על זכויות הפרט".

13.  מכל האמור לעיל, אני מורה על החזרת הרכב לידי הנאשם וזאת בתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 10,000 ₪ במזומן.

התיק קבוע ליום 22/5/14 8:30 לתזכורת צדדים.

במועד זה תשיב המאשימה, אם לאחר שבדקה הראיות בתיק עומדת היא על האישום בעבירה של אי ציות לשוטר ובהתאם לתשובתה, תינתן הכרעת דין על סמך הודאת הנאשם ביתר העבירות, או שייקבע התיק להוכחת עבירה זו.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

מזכירות תשלח לצדדים בפקס ותוודא קבלת ההחלטה לידיהם.