1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד גב' לי קמחי-לוי

הנאשם - בעצמו

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

הכרעת דין

כללי

1.      כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חנייה בניגוד לתמרור 437 (חנייה המיועדת לרכב נכה), בכך שביום 03.02.12 בשעה 19:30 בשדרות בן גוריון 15 בחיפה החנה הנאשם רכבו במקום חנייה המיועד לרכב נכה. בהתאם, הואשם בעבירה לפי תקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה.

2.      הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, אך טען להגנתו כי נאלץ להחנות בחניית הנכה עקב תקלה ברכבו.

ראיות המאשימה

 

עד התביעה, רס"ב יעקב סילס:

 

2

3.      השוטר אשר רשם את הדו"ח ת/1 ואישר תוכנו כדקלמן: "בסיור שגרתי הבחנתי ברכב הנ"ל חונה בחנייה של נכה המסומנת על פני הכביש. כמו כן יש תמרור במקום. הרכב חנה אחריו. הרכב היה סגור ונעול ללא משולש אזהרה ללא תו נכה וללא תקר בגלגלים. כמו כן, הרכב נבדק במסוף. לא מופיע רכב של נכה".

 

לטענה לפיה הוצב משולש אזהרה 2 מטרים מאחורי הרכב השיב: "אני מתייחס כרגע לחניית הרכב עצמו איפה שחנית. אני מציין, שעל הרכב עצמו לא היה משולש אזהרה. לגבי שני מטרים ממנו אני לא יודע." (עמ' 7 שורות 16-17 לפרוטוקול). לטענת הנאשם לפיה המתין ליד הרכב לחילוץ השיב: "מניסיוני, כשאנו מגיעים לרשום דו"חות תנועה, מגיעים ואומרים לנו שהרכב תקול. אף אחד לא פנה אליי. אם היו פונים אליי הייתי מציין את זה בדו"ח." (עמ' 7 שורות 20-21 לפרוטוקול).

 

ראיות ההגנה

 

גרסת הנאשם:

 

3

4.      בבית המשפט העיד הנאשם: "... למטה בשד' בן גוריון בכיכר כבה לי הרכב. אני מדבר על הכיכר התחתונה. לא בבהאיים. אני מדבר על הכיכר הגדול ברח' המגינים. איך שאני יוצא משד' בין גוריון לפני הפנייה שמאלה, נתקע לי הרכב באמצע הכיכר. רציתי לקחת שמאלה לכיוון לין לרמב"ם. זה היה יום שישי בלילה, וההגה הוא הידראולי. דרדרתי את האוטו קדימה. לא מצאתי מקומות ויותר קדימה לא היו מקומות. הייתי חייב להעמיד את הרכב ליד בית החייל בצד ימין בחניית נכה. עמדתי שם. שמתי משולש מאחורה שני מטרים. כמעט בחנייה הראשונה. ישבתי בצד וחיכיתי למכונאי שלי ג'ורג'. התקשרתי אליו לפלאפון האישי שלו. לטלפון הנייד שלו. אני לא זוכר באיזו שעה זה היה. זה היה לפני חצות, משהו בסביבות 19.00-20.00 בערב. הוא הגיע תוך חצי שעה עד 40 דקות. בזמן הזה ישבתי בצד עקב כאבי הגב שלי וחיכיתי לו ולא ראיתי שהשוטר רושם לי דו"ח, ובכלל לא היה לי דו"ח על האוטו, רק קיבלתי אותו אח"כ כשנתבקשתי לשלם בדואר. כשג'ורג' הגיע, הוא החליף לי מצבר, ולקח את המצבר לטעינה. בנוסף למצבר הייתה עוד בעיה שגם אותה הוא החליף בהמשך. כשהוא הגיע אליי אני לא זוכר באיזה רכב הוא הגיע. הוא החליף לי מצבר משהו כמו 5 עד 8 דקות ואז האוטו הניע ומיד שמנו אותו אצלו במוסך. ג'ורג' הקפיץ אותי הביתה. אני גר ברח' אחד העם." (עמ' 8 שורות 6-19 לפרוטוקול).בחקירתו הנגדית נשאל לגבי מהות התקלה ברכב והשיב: "המצבר התרוקן כתוצאה מהתקלה השנייה. "(עמ' 9 שורה 2 לפרוטוקול). נשאל לגבי עלות התיקון והשיב: "אני לא זוכר. אני יכול להביא את הקבלה של כל התיקון. אין לי פה את הקבלה" (עמ' 9 שורה 4 לפרוטוקול). חזר והעיד כי לא הבחין בניידת או בשוטר וגם לא בדו"ח שהוצמד לחלון הרכב. לגבי החשבונית נ/1 העיד: "... זו החשבונית של אותו ערב. רק החילוץ הוא 100 ₪." (עמ' 9 שורה 26 לפרוטוקול). ולגבי תיקון הרכב העיד: "ביום ראשון התחשבנתי עמו על כל התקלה: המצבר והחלק הנוסף. זה היה יותר מ-1000 ₪. אני לא זוכר בדיוק כמה. ההעתק אצלו. אני אבקש ממנו העתק להציג לביהמ"ש. " (עמ' 9 שורות 28-29 לפרוטוקול).

 

עומת עם גרסתו בדיון ההקראה שם אמר כי רכבו נתקע ולא ניתן היה לדרדרו והשיב: "אמרתי שהרכב נתקל בכיכר ולחצתי קלאצ' ואז הרכב המשיך להידרדר עד החנייה." (עמ' 10 שורה 3 לפרוטוקול).

 

עד ההגנה, מר ג'ורג' דרווש

 

5.                  בבית המשפט העיד: "אני לא זוכר במאה אחוז. לפי מה שזכור לי יש לו אוטו ישן מסוג גולף והוא נתקע כמה פעמים. זה היה לפני שנתיים, שנה וחצי, לא זוכר בדיוק, לא זוכר את החודש, זה היה בין חודש ראשון לשלישי. אדון ג'ריס הוא לקוח שלי, התקשר אליי לטלפון כדי לקבל עזרה, שהטלפון שלו תקוע. בפעם האחרונה נדמה לי שזה היה בשד' בן גוריון. הוא התקשר בשעות הערב כי הייתי בבית כשהוא התקשר, זה לא היה בזמן העבודה לפי מה שזכור לי. אני ירדתי, הגעתי אליו בעזרת הרכב שלי, חיפשתי אותו. בדיוק באתי, מכסה המנוע היה פתוח וזה היה בבן גוריון איפה שהמושבה הגרמנית למטה, ליד בית החייל. אני באתי והמכסה היה פתוח, ועכשיו נזכרתי שהיה קצת חושך כזה ואני חיפשתי אותו - האוטו היה שם והוא ישב על מדרכה מצד ימין. צפצפתי לו ואז הוא בא. הנעתי לו את האוטו עם המצבר וזהו. אחרי שהנעתי לו את הרכב הוא שאל אותי מה הבעיה ועניתי שאני לא יודע, צריך לקחת אותו למוסך ולקחנו את האוטו למוסך שלי." (עמ' 10 שורות 18-32 לפרוטוקול).

 

דיון והכרעה

 

4

6.      לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות שהוגשו ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לכל ספק סביר.

 

7.      גרסתו של עד התביעה השוטר יעקב סילס כפי שפורטה בדו"ח ת/1, לא נסתרה בשום שלב. למעשה הנאשם הודה כי החנה את רכבו בחניית נכה.

 

8.      אשר לטענת הנאשם לפיה נאלץ להעמיד את רכבו בחניית נכה עקב תקלה שמנעה את המשך נסיעתו, אני קובע כי טענה זו לא הוכחה, אף לא במידה הנדרשת מנאשם בהליך זה.

 

9.      גרסת הנאשם לא הייתה אחידה באשר לנסיבות האירוע. בדיון שהתקיים בתאריך 25.2.14 טען הנאשם לפרוטוקול כי לא יכול היה לדרדר את הרכב מהמקום בו נתקע וכדבריו: "נתקע לי הרכב באותו יום, וזה רחוב שעשו בו שיפוצים ולא יכולתי לדרדר את האוטו מהמקום שבו נתקע. והרכב נתקע עקב הפסקת פעולת המצבר..." (עמ' 5 ש' 13-14 לפרוטוקול - ההדגשה שלי ג.ק.) ובהמשך מסר: "הייתי בירידה והאוטו נתקע. מדובר בהגה הידראולי וננעל לי ההגה..." (עמ' 5 ש' 22-21 לפרוטוקול). לעומת זאת בעדותו הראשית מיום 14.5.14 העיד: "דרדרתי את האוטו קדימה" (עמ' 8 ש' 9-10 לפרוטוקול).

 

פעם מסר הנאשם כי לא יכול היה לדרדר את הרכב לאחר שנתקע וההגה ננעל ופעם העיד כי דרדר את הרכב לחנייה. יצוין כי הנאשם העיד כי לא דחף את הרכב בכוח גופו עקב בעיית גב ממנה הוא סובל. נשאלת השאלה כיצד הצליח הנאשם להחנות את רכבו כאשר רכבו כבוי וההגה נעול. בהקשר זה לא שוכנעתי כי הדבר אכן אפשרי והדרך היחידה בה הנאשם יכול היה להחנות הייתה כאשר הרכב פועל בכוח המנוע וההגה חופשי.

 

10.  כך גם אינני מקבל את טענת הנאשם לפיה המתין לחילוץ כשהוא יושב בצד הרכב. אילו באמת המתין ליד הרכב, אפילו במרחק של מספר מטרים ממנו ולא בצמוד אליו, היה מבחין בשוטר שרשם את הדו"ח וניגש אליו ומסביר לו את נסיבות המקרה. בהקשר זה יצוין, כי גם השוטר לא הבחין בנאשם בקרבת הרכב, למרות שהסתובב סביבו ובדק קיומו של משולש אזהרה.

 

11.  אינני נותן אמון בגרסת הנאשם לפיה רכבו התקלקל. הנאשם הציג חשבונית על סך 100 ₪ בגין "סידור התנעת רכב" (נ/1) ועד ההגנה מר דרווש אישר כי גבה סכום דומה עבור חילוצו, אך בכך לא די.

 

5

ראשית, מעיון בחשבונית נ/1 עולה כי זו הוצאה בתאריך 3.2.13 שנה לאחר מועד רישום הדו"ח בתאריך 3.2.12. הנאשם לא טען כי מדובר בטעות סופר וגם עד ההגנה מר דרווש לא טען זאת. מכאן שהחשבונית כלל אינה מתייחסת לאירוע המפורט בכתב האישום אלא למועד אחר ולחילופין אינה משקפת את התרחשות האירועים כפי הווייתם. די בכך כדי להטיל ספק של ממש בגרסת הנאשם.

 

בנוסף, גרסת הנאשם לפיה נאלץ לשלם יותר מ- 1,000 ₪ עבור תיקון התקלה שחייבה את העמדת הרכב בחניית הנכה, עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתו של עד ההגנה מר גורג' דרווש אשר העיד מפורשות כי לא גבה כל תשלום עבור התיקון וכדבריו : "לא, לא היה משהו מיוחד." (עמ' 11 שורה 6 לפרוטוקול). בנוסף העיד כי לא היה צורך בהחלפת מצבר. להערת הנאשם לפיה: "אבל הוא שם לי מצבר בהשאלה" (עמ' 11 שורה 11 לפרוטוקול). העיד: "זה נכון, שמתי לו מצבר בהשאלה, מילאתי את שלו, והחלפנו חזרה את המצברים." (עמ' 11 שורה 17 לפרוטוקול). בהמשך חזר והעיד כי לא גבה מהנאשם כספים נוספים. בחקירתו החוזרת נשאל לגבי הזמנה שביצע לצורך תיקון הרכב והשיב: "אם אני לא טועה, קויל. קויל זה סליל הצתה ואתה שילמת שלוש מאות ומשהו, ארבע מאות ₪. אבל זה לא על התיקון הזה. כאן זה רק היה התרוקנות מצבר שמילאתי לך ולא הקויל." (עמ' 12 שורות 28-29 לפרוטוקול). (ההדגשה שלי ג.ק.). לשאלת בית המשפט האם קיימת ברשותו חשבונית במידה ובוצע תיקון בסך של מעל 1,000 ₪ כפי גרסת הנאשם, השיב: "כמובן שכן, אבל לא היה דבר זה". (עמ' 14 שורה 6 לפרוטוקול. ההדגשה שלי ג.ק.)

 

יצוין כי הנאשם ויתר על האפשרות להמציא את יומן המוסך כדי לתמוך בגרסתו לפיה רכבו הוכנס לתיקון בתאריך האירוע (עמ' 13 ש' 7 לפרוטוקול).

 

בנסיבות אלו אני דוחה את טענת הנאשם לפיה רכבו הוכנס בתאריך הנ"ל למוסך בבעלותו של עד ההגנה.

 

6

12.  בנוסף אני דוחה את גרסת עד ההגנה מר דרווש לפיה הגיע לחנייה לצורך התנעת רכב הנאשם. בעדותו מסר העד כי כאשר הגיע למקום מצא את רכבו של הנאשם עם מכסה מנוע פתוח (עמ' 10 ש' 25 לפרוטוקול). גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסת הנאשם עצמו אשר לא העיד דבר וחצי דבר על פתיחת מכסה המנוע והשארתו פתוח עד להגעתו של מר דרווש . גם השוטר שהגיע למקום ורשם בדו"ח כי הרכב סגור ונעול, לא ציין כי מכסה המנוע היה פתוח. אילו מכסה המנוע היה פתוח, הנאשם היה מעיד על כך ולמצער, שואל את השוטר כיצד רשם את הדו"ח כאשר מכסה המנוע מורם.

 

13.  סתירה נוספת נוגעת לאופן הגעת הנאשם לביתו ביום האירוע. לגרסת הנאשם מיד לאחר הבאת הרכב למוסך החזירו מר דרווש לביתו (עמ' 8 ש' 19 לפרוטוקול כמצוטט לעיל). מנגד מר דרווש העיד בהקשר זה כי הנאשם: " ...השאיר את האוטו ואינני יודע איך הוא חזר הביתה. נדמה לי שהוא אמר שהבן שלו ייקח אותו. בעצם אני לא זוכר, אני אגיד לך את האמת אם אני לקחתי אותו הביתה או הבן שלו..." (עמ' 10 שורות 28-30 לפרוטוקול- ההדגשה שלי ג.ק.) בחקירתו החוזרת העיד בהקשר זה: "אני לא זוכר. אולי זה היה עם הרכב של העבודה שלכם, אני לא זוכר ובאמת של יודע, או שאני לקחתי אותם" (עמ' 12 שורות 31-32 לפרוטוקול) וכאשר נשאל מי זה "אותם" השיב: "אותו והבן שלו כי הוא אמר שהבן שלו בא..."( עמ' 13 ש' 1-3 לפרוטוקול). גרסתו של מר דרווש אינה מתיישבת עם גרסת הנאשם אשר לא הזכיר את נוכחות בנו בשלב כלשהו של האירוע.

 

14.  הנאשם התבקש להציג פלט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד שבאמצעות התקשר למר דרווש והעיד: "לא, אין לי אין פירוט השיחות של אותו טלפון טוקמן שהיה לי" (עמ' 10 שורה 10 לפרוטוקול). נשאל האם יוכל להציג פלט שיחות נכנסות למכשיר הטלפון הנייד של מר דרוויש והשיב כי הוא יכול לפנות אליו בעניין (עמ' 10 ש' 14-10 לפרוטוקול). בפועל הנאשם לא ביקש להציג כל ראייה בעניין. מדובר בראייה המצויה בשליטת עד ההגנה מטעמו, ראייה מהותית שהיה בה כדי לתמוך בגרסתו לפיה התקשר למר דרווש במועד קבלת הדו"ח. יש בהימנעות הנאשם מהבאת אותה ראיה כדי להחליש את גרסתו.

 

15.  בנסיבות הנ"ל אינני נותן אמון בגרסת הנאשם ועד ההגנה מטעמו.

 

לאור כל האמור לעיל, אני מאמץ את גרסת השוטר שלא נסתרה ודוחה את גרסת הנאשם לפיה נאלץ להחנות את רכבו במקום עקב תקלה. בהתאם אני קובע כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר ואני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ד סיוון תשע"ד, 12/06/2014 במעמד הנוכחים.

 

7

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

לנוכח מהות העבירה, עברו התעבורתי של הנאשם וטיעוני הצדדים, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן:

 

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך   1200 ש"ח.

 

תשלום הקנס - בתוך     90  ימים.

 

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שובר תשלום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

ניתן והודע היום י"ד סיוון תשע"ד, 12/06/2014 במעמד הנוכחים.