1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן לפני למעלה משנתיים.

המבקש זומן כדין למשפטו עת ההזמנה לדין נמסרה לו אישית והוא חתם עליה במעמד רישום הדו"ח. כעת, שנתיים לאחר מכן, בא המבקש וטוען כי לא ידע מה פשר הדו"ח הואיל ואינו דובר השפה. ראשית, ההיגיון מחייב כי כאשר אדם נעצר על ידי שוטר לרישום דו"ח, ידע כי ככל הנראה יהיה עליו לשלם קנס או להתייצב בבית המשפט. מעבר לכך, וכעולה מפרוטוקול פסק הדין, תגובתו של המבקש בעת רישום הדו"ח ("שילמתי את האגרה, הייתי במוסך לטיפול וחשבתי שהכל בסדר") מעידה כי המבקש הבין גם הבין מהי סיבת רישום הדו"ח וכן כי ידע להגיב באופן ענייני ובשפה העברית. גם אם אאמץ את גרסתו, באחריות המבקש היה לפנות לאדם דובר שפתו, בשלב מאוחר יותר, ולבדוק מה פשר הדו"ח שנמסר לו, זניחת הדו"ח והותרתו ללא טיפול מצידו מהווה חוסר אחריות של המבקש ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו.

אם לא דיי בכך, למבקש נמסרה הודעה על קנס מספר ימים לאחר מתן פסק הדין. היה באפשרותו עם קבלת ההודעה לבדוק מה פשר העניין וככל שהייתה טענה בפיו היה עליו לפנות לאלתר בבקשה זו ולא להמתין שנתיים לאחר מכן להגשתה. מה גם, שהמבקש שילם את הקנס ובכך רואים אותו כמי שקיבל את פסק הדין, הבינו והודה במיוחס לו.

אשר לחשש לעיוות דין, מהבקשה לא עולות טענות הגנה המצדיקות את ביטולו של פסק הדין.

הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.