1

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהעדר המבקש ביום 02.10.17, וזאת בגין אי ציות לאור אדום , מכח תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

במסגרת פסה"ד הטלתי על המבקש קנס בסך 1,000 ₪.

לטענת ב"כ המבקש, מדובר ב-דו"ח מצלמה מסוג מערכת א-3, כאשר המבקש לא ידע על קיום ה-דו"ח ולא על קיום הדיון שכן, יש פגם מהותי בהמצאת הדואר ולכן לא הומצאה לו ההזמנה.

עוד נטען כי המבקש לא ביצע את העבירה ויש לו טענות הגנה ,אותן הוא רוצה לשטוח בפני בית המשפט. יחד עם זאת , טען ב"כ המבקש כי עצם ההרשעה גרמה למבקש עיוות דין והוא יהיה מוכן לשאת בהוצאות משפט סמליות על מנת שינתן יומו בבית המשפט.

2

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו של המבקש כפי שהיא מופיעה במשרד הפנים ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש". עוד נטען כי למבקש לא נגרם כל עיוות דין מעצם קבלת קנס בסך 1000 ₪. ואין כל סיבה מוצדקת לפתיחת שערי משפט בפני המבקש.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מצאתי לנכון לדחות את בקשת המבקש על הסף וזאת מהטעמים הבאים:

1. מדובר בהודעת קנס אשר נמסרה למבקש ביד לאחר שזוהה ע"י השוטרים ע"פ רשיון נהיגה ותמונה. המבקש אף הגיב ל-דו"ח במעמד ביצוע העבירה ולכן אין מדובר ב-דו"ח מצלמה וטענת המבקש לפיה, לא ידע על קיום ה-דו"ח - דינה להידחות שכן הדו"ח נמסר לו ביד. יתרה מזאת, המבקש ככל הנראה ביקש להישפט ולכן ההזמנה לדין נשלחה למענו.

2. באשר להזמנה לדיון - ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש כפי שצוינה במשרד הפנים, ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ולכן על המבקש להלין אך ורק על עצמו על כך שלא דרש את ההזמנה לדיון.

3. המבקש קיבל את הקנס המקורי שניתן בגין עבירה זו בסך - 1000 ₪ ולכן סבור אני כי לא נגרם כל עיוות דין למבקש.

4. יתרה מזאת, כבר ניתן למבקש יומו בבית המשפט לאחר שהוא עצמו הגיש את הבקשה להישפט, והוא בחר שלא להגיע ולכן אין מקום לפתוח לפניו שוב את שערי המשפט.

5.מה עוד, אין כל פירוט של טענות ההגנה, שהוא רוצה לטעון בעתיד.

לאור האמור לעיל, משלא נגרם כל עיוות דין למבקש ובהעדר סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של

המבקש לדיון - פסה"ד ישאר בעינו.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

3