1

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה משנתיים מיום פקיעתו.

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.7.17 סמוך לשעה 21:10, נהג הנאשם ברכב מרכב אחוד, תוצרת "פורד", מ.ר., כשרישיון הנהיגה שלו פקע למעלה משנתיים.

3.         ב"כ המאשימה עתר לעונש מאסר, ולו בעבודות שירות, לתקופה של 3 חודשים, תוך הפעלת המאסר המותנה, במצטבר, פסילה, שלא תפחת מ-12 חודשים, תוך הפעלת הפסילה מותנית, במצטבר, מאסר מותנה מרתיע, פסילה על תנאי וקנס.

2

צוין שבתיק 2705-04-15, מיום 1.12.15, הורשע הנאשם בעבירה דומה ונדון למאסר מותנה ופסילה על תנאי, שניתן להפעילם בתיק זה. לנאשם 10 הרשעות קודמות, כשבמקרה זה נהג כשרישיונו פקע זה 8 שנים, כשהעונשים שהוטלו עליו בעבר לא הניאוהו מלשוב ולבצע את העבירה. לשיטת המאשימה, אין לאמץ את התסקיר, שכן אין הלימה בין תוכן תסקיר המבחן להמלצתו הסופית, שכן מהתסקיר עולה שלנאשם קיים קושי בתחום התעבורה והנהיגה. זאת ועוד, רק במקרים מיוחדים בית המשפט יטה להאריך מאסר מותנה ונוכח החזרתיות של העבירה, אין זה המקרה להאריכו.

4          ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ועתרה להארכת המאסר המותנה, והטלת צו מבחן לתקופה של שנה, וצו של"צ, בהיקף של 180 שעות, נוכח שיקולי שיקום.

הוטעם שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר ופקיעת הרישיון מקורה בחובות בהוצל"פ, והנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל. הסנגור ביקש לתת לנאשם הזדמנות להשתלב בחברה. לעניין הפסילה, צוין שהנאשם פסול עד החלטה אחרת, מיום 7.2.19, ולעניין הקנס, ביקש הסנגור להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם והיותו מצוי בהליכי פשיטת רגל, ואשתו עקרת בית. הסנגור המציא לבית המשפט את מסמכי הליך הפש"ר בו מצוי הנאשם, מיום 22.4.18, וכן חוזה שכירות לבית המגורים של הנאשם.

תסקירי שירות המבחן

5.         מתסקיר המבחן, מיום 10.6.19, עולה שהנאשם, בן 37, אב לשניים (9,11), עובד במסעדה. ממסמך רפואי שהציג עולה שסובל מבעיות רפואיות שונות, כאבי גב וברכיים, וניכר משיחה עמו שסובל מגמגום בדיבור. הנאשם נוטל באחריות לביצוע העבירה, מביע חרטה, ומכיר בתוצאות מעשיו. ציין שבאירוע פעל מתוך שיקול דעת מוטה, ומעשיו נבעו ברצונו לסייע בהסעת אביו החולה. לדבריו, בשנים האחרונות משקיע מאמצים להתנהל באופן נורמטיבי. שירות המבחן התרשם שמדובר באדם שמתפקד באופן חיובי ותקין, בדרך כלל, כשבולט אצלו קושי בתחום התעבורה. ניכר שנוטל אחריות מלאה על מעשיו ומכיטר בפסול שבהם, ומוכן לשאת במחיר של חריגתו מגבולות החוק. אשר למאסר המותנה, המליץ השירות, במטרה לצמצם את הנזקים וההשלכות שעלולות להגרם לו, מחשיפה לאוירה עבריינית, בין כותלי הכלא, להימנע משליחתו למאסר בפועל, ולהאריכו. צוין שיש לשקול ענישה שקומית, שתכלול הליך טיפולי, לצד צו של"צ, שיהווה עבורו עונש חינוכי, שיהא בו כדי להקטין את הסיכון להישנות ביצוע עבירות. על כן הומלץ על העמדתו בצו מבחן לשנה, במסגרתו ישולב במערך הטיפולי של שירות המבחן, וצו של"צ, בהיקף של 180 שעות.

חומרת העבירה והערך החברתי שנפגע

6.         חומרתה של עבירת נהיגה, כשרישיון הנהיגה פקע, נגזרת ממשך הזמן שחולף מפקיעת הרישיון ועד מועד ביצוע העבירה. ככל שמתארך פרק זמן זה, הולך ומטשטש ההבדל בין נהיגה בזמן פקיעה לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה. נהג אשר אינו מורשה לנהוג זמן רב נדרש לנקוט מספר פעולות לשם חידוש רישיונו (ראו תתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא).

3

מדיניות הענישה

7.         בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) - בפקיעת רישיון זה עשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (הערעור נסב נגד רכיב המאסר), והותירה את רכיבי הענישה האחרים על כנם, מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בת 24 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים.

8.         בעפ"ת 10343-09-10 אבו נ' מדינת ישראל (13.10.10), הנאשם הורשע בבית משפט קמא בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כשתוקף רישיון הנהיגה פקע למעלה מעשר שנים, כשבחלק מהתקופה היה פסול בשל עבירה של גרם מוות ברשלנות, והושתו עליו קנס בסך 1,000 ₪, שנתיים פסילה, ומאסר מותנה של 3 חודשים במשך שנתיים. בית המשפט המחוזי דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בציינו, בין היתר, שאין סיכוי כלשהו לערעור.

9.         בעפת (ב"ש) 3750-05-13 פאוזי אבו עראר נ' מדינת ישראל (24.6.13) - המערער הורשע בנהיגה כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 99'. בעברו 6 הרשעות בעבירה דומה, הסדיר את רישיון הנהיגה ותסקיר המבחן היה חיובי. הושתו עליו 9 חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, קנס, מאסר מותנה וצו של"צ. הערעור על העונש נדחה.

10.       ברע"פ 1973-13 אסד חסן נ' מדינת ישראל (24.3.13), בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שתוקפו פקע מזה כעשור, כשבעברו 14 הרשעות קודמות, ביניהן, עבירות דומות, בית המשפט העליון דחה בר"ע שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, שהפחית את רכיב הפסילה בלבד ל - 12 חודשים מ - 24 חודשים, והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם - 45 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 1,500 ש"ח, או 5 ימי מאסר תמורתו; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה לתקופה של 4 חודשים, למשך 3 שנים; 5 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים.

11.       בתת"ע 7257-02-17 מדינת ישראל נ' אמיתי עמוס, הורשע נאשם, לאחר שנהג בשני אירועים שונים, בפער של כחודש וחצי ביניהם, כשרישיון הנהיגה שלו פקע, תקופה של כעשור, וללא פוליסת ביטוח תקפה. בהתייחסה למתחם הענישה בעבירת של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע תקופה ארוכה, קבעה כב' השופטת ע' יהב, שזו כוללת פסילה בפועל של 3 חודשים ועד 24 חודשים מלווה ברכיבי ענישה נוספים ולעיתים אף ברכיב של מאסר על תנאי ועד מאסר אף לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות. בשים לב לכך שהנאשם עושה מאמצים גדולים לשקם את חייו, הושתו עליו קנס בסך 800 ₪, פסילה ל - 9 חודשים, פסילה על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים ומאסר מותנה של 5 חודשים למשך 3 שנים.

4

12.       בתת"ע (פ"ת) 1124-08-12 מדינת ישראל נ' מיכלס, (מיום 2.9.12), הורשע נאשם בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מזה כעשור ובנהיגה בניגוד לכיוון בדרך חד סטרית. הנאשם ללא עבר דומה והסדיר רישיונו. כב' השופט א' אנושי ציין שמתחם הענישה נע בין חודשיים ועד 8 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס והטיל עונש שכלל קנס בסך 1,000 ₪, פסילה לתקופה של 60 יום ופסילה על תנאי לחודשיים למשך 3 שנים.

13.       בתת"ע 12812-11-16 מדינת ישראל נ' מריח (6.9.18) הרשיע מותב זה נאשם, שנהג כשרישיונו פקע מזה כשש שנים, ולחובתו 3 הרשעות קודמות, האחת בעטיה של עבירה דומה, בגינה נדון לפסילה על תנאי, שניתן להפעילה, ו - 2 עבירות של נהיגה במהירות מופרזת. אי חידוש הרישיון נבע מחובות להוצל"פ, אותם הסדיר, הנאשם הוציא רישיון וצוינו נסיבות אישיות חריגות. הנאשם נדון למאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים, לפסילה בת 7 חודשים, והפעלת הפסילה המותנית בחופף, פסילה על תנאי, בת 6 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 2,500 ₪ וחתימה על התחייבות.

14.       עולה מהאמור שמתחם הענישה כשהרישיון פקע משך שנים רבות, כולל פסילה בפועל של 3 חודשים ועד 24 חודשים, מלווה ברכיבי ענישה נוספים, ולעיתים אף ברכיב של מאסר על תנאי ועד מאסר אף לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות או צו של"צ. והכל תלוי במקורה של הפקיעה, האם היא נובעת מחובות כספיים אם לאו, בהסרת המחדל, נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו התעבורתי.

העונש הראוי לנאשם

15.       בענייננו מדובר בנאשם שרישיונו פקע זה 8 שנים.

הנאשם נוהג משנת 2001 ולחובתו 10 הרשעות קודמות. האחרונה, מיום 1.12.15, בגין פקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים, שם נדון, למאסר מותנה, בן חודש, למשך שנתיים, בר הפעלה, פסילה על תנאי, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, שניתן להפעיל, פסילה לתקופה של 6 חודשים, והתחייבות בסך 1,500 ₪. כן לחובתו הרשעות בגין נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף (משנת 2015), נהיגה ברכב לא תקין, ללא מתן הודעת אי שימוש (משנת 2008), הסעת אדם בעגלת יד ונהיגה באור אדום, הסעת ילד עד גיל 4, מושב אחור-רכב שנת 1983, חניה על מדרכה באזור מוגבל, נהיגה במהירות מופרזת, שימוש בטלפון ועוד.

16.       בענייננו, קיים מאסר מותנה בר הפעלה, בן חודש, והכלל הוא שיש לצוות על הפעלתו. עם זאת, בית המשפט רשאי, משיקולי שיקום, להורות על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהא צודק להפעילו.

5

17.       הנאשם, בן 37, אב לשניים ומפרנס יחיד, שהודה בהזדמנות הראשונה. פקיעת רישיון הנהיגה מקורה בחובות בהוצל"פ, וסנגורו הציג מסמכים המעידים על הליך פשיטת רגל בו הוא מצוי. מתסקיר המבחן עולה שהנאשם מביע חרטה על מעשיו, ומכיר בפסול שבהם. נסיבות האירוע הן רצונו לסייע לאביו החולה, שמתקשה בניידות, והפעלת שיקול דעת מוטעה מצידו. שירות המבחן התרשם שמדובר בנאשם שמתפקד באופן חיובי ותקין, בדרך כלל, כשבולט אצלו קושי בתחום התעבורה. שירות המבחן המליץ על הארכת המאסר המותנה, כדי לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם משהייתו בכלא, ומחשיפתו לאוירה עבריינית. לצד זה הומלץ להטיל עליו ענישה שיקומית, בדמות צו של"צ, בהיקף של 180 שעות, שיהווה עבורו עונש חינוכי, ויהא בו כדי להקטין את הסיכוי להישנות העבירות, ולהעמידו בצו מבחן לשנה, במסגרתו ישולב בהליך טיפולי.

18.       ממכלול הנתונים שנפרשו לפני עולה תמונה של נאשם שמכיר בצורך לשנות את דפוסי התנהגותו, ועושה מאמצים כנים בכיוון זה. רישיונו פקע עקב חובות בהוצל"פ, וכעת הוא משקיע מאמצים להסדרת חובותיו, במסגרת הליך פשיטת רגל בו הוא מצוי. הנאשם לא נשא עד היום מאסר, מאחורי סורג ובריח, וכעולה מהתסקיר, מדובר במי שמנהל, בדרך כלל, אורח חיים תקין, ושליחתו למאסר עלולה לפגום בסיכויי שיקומו.

בהינתן האמור, סבורה אני שיש לתת לנאשם הזדמנות לתקן את דרכיו ולמצות את הליך השיקום בו הוא מצוי. משליחתו למאסר, בעת הזו, לא תמצח כל תועלת לציבור. ההיפך, מאסר עלול לגדוע אפשרות זו.

19.       נוכח האמור, לאחר ששקלתי, מחד גיסא, את עברו התעבורתי של הנאשם, הכולל עבירה דומה, בגינה הוטלו עליו מאסר מותנה ופסילה מותנית, שניתן להפעילם, אולם, מאידך גיסא, ברי שאין מדובר במי שאינו מורשה לנהיגה כלל אלא במי שרישיונו פקע עקב חובות, ומנסה לשקם את חייחו, מצאתי שאין מקום למצות עמו את הדין.

20.       בנסיבות אלה יש להאריך את המאסר המותנה, העומד ותלוי כנגדו, לצד ענישה מרתיעה, בדמות פסילה, בת שנה, תוך הפעלת הפסילה המותנית, העומדת ותלויה כנגדו. לצד אלה יש להטיל צו של"צ, אם כי בהיקף נרחב יותר, של 200 שעות, וצו מבחן, במסגרתו ישולב בהליך טיפולי, שיבטיח מעקב אחר שיקומו, והפחתת הסיכון להישנות העבירה. כן יש להטיל ענישה הצופה פני עתיד, שתרתיעו מלשוב ולבצע עבירה חמורה מעין זו, שתכלול פסילה על תנאי, והתחייבות. נוכח מצבו הכלכלי, נמנעתי מהשתת קנס.

21.       על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         200 שעות של"צ, אותן יבצע הנאשם ב"פתחון לב", בכרמיאל, בפיקוח שירות המבחן.

הנאשם מוזהר שאם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

2.         אני מורה על הארכת עונש המאסר, בן חודש ימים, כפי שנפסק על תנאי, בתיק שמספרו: 2705-04-15, מיום 1.12.15, לתקופה של שנתיים נוספות.

3.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים, בניכוי התקופה בה היה פסול עד תום ההליכים, החל מיום 7.2.19.

6

אני מפעילה את הפסילה, בת 3 חודשים, כפי שנפסק, על תנאי, בתיק שמספרו: 2705-04-15, לנשיאה באופן חופף.

הפסילה ממשיכה.

4.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

5.         צו מבחן לתקופה של שנה.

הנאשם מוזהר שעליו להישמע להוראות קצין המבחן.

6.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, וזאת למשך שנתיים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך שבעה ימים.

העתק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ט, 15 יולי 2019, במעמד הנוכחים