1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.2.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ש"ח ופסילה על תנאי לתקופה של חודש למשך שנה.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש וחרף היעדר תגובת המשיבה, החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 18.10.22. מכאן, שהמבקש זומן כדין.

6.         אשר לטענת המבקש כי נהג שלו ביצע את העבירה, המבקש לא צירף תצהיר מטעם הנהג הנטען ואף לא צירף תצהיר מטעמו לתמיכה בבקשתו. עוד יש לציין כי הטענה כי אדם אחר נהג ברכב אינה מהווה עילה מוצדקת להיעתר לבקשה, משלא התייצב המבקש לדיון לאחר שזומן כדין.

מעבר לכך, העונשים שנגזרו על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.