1

בתיק זה עתרה המאשימה לתיקון כתב האישום. המדובר בתיקון לאחר מתן תשובת הנאשם לכתב האישום, לפיכך הוראת החוק הרלוונטית הינה סעיף 92לחסד"פ "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

הפסיקה קובעת כי בדרך כלל יש לאפשר תיקון כתב האישום כל עוד אין הדבר פוגע בצורה ממשית בהגנתו של הנאשם.

במקרה דנן ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של נהיגה כאשר רשיונו אינו תקף, ואילו הבקשה היא להוסיף עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הבקשה לתיקון הוגשה ערב שמיעת הראיות בתיק, וזאת לאחר שהנאשם כפר באשמה וטען כי כלל לא נהג ברכב במועד הרלוונטי.

לנוכח עתירת המאשימה, וחמורת האישום על פי כתב האישום המתוקן, אם תתקבל הבקשה, מיניתי לנאשם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, והבקשה נדונה לאחר המינוי ביום 19.2.14.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל את הבקשה. גם אם נכונה טענת הסנגור ויש לראות בקבלת פסק הדין הרלוונטי כ"פעולת חקירה", אין בה משום פעולה שפגעה בהגנת הנאשם, וזאת כאשר טענת ההגנה כנגד העבירה המקורית בוודאי עומדת לנאשם גם כנגד העבירה "החדשה". מנגד טוענת המאשימה כי לא בוצעה כל פעולה ואי ייחוס העבירה החמורה לנאשם מלכתחילה נבעה מטעות. אכן מן הראוי כי טעויות כאלה לא יקרו, אולם כל עוד אין בתיקון הטעות כדי לקפח הגנתו של הנאשם, יש לאפשר תיקונה.

2

אשר על כן, אני מתיר את התיקון כמבוקש.

מובן כי אין באמור לעיל כדי להכשיר קבלת חומר ראיות שהוגש בפעולות חקירה "של ממש" לאחר הגשת כתב האישום המקורי, והסנגור יוכל לטעון כל טענה בהקשר זה בהמשך.

כתב האישום המתוקן יוגש לתיק ויומצא לנאשם באמצעות סנגורו בתוך 21 יום.

התיק נקבע למתן תשובה לכתב האישום המתוקן ליום 1.5 בשעה 10.

ניתנה היום, 204 מרץ 2014.