1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 9.1.20 בגין עבירה שלנהיגה בשכרות.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המבקש טען כי לא ידע על הקדמת הדיון, ואולם ההחלטה על שינוי מועד הדיון נשלחה באמצעות פקיד מסירה אלא שהיה סרוב לקבלה .

המבקש מציין כי בשנתיים האחרונות מתגורר בקרית מלאכי ולא בכרמיאל, אם כך לא ברור מדוע לא עידכן את בית המשפט על כתובתו במועד הדיון בו נכח 6.11.19. המבקש גם לא צרף לבקשה מסמכים המלמדים אם עידכן את משרד הפנים על שינוי בכתובת ומתי.

2

נוכח אישור המסירה שבתיק אין למבקש אלא להלין על עצמו.

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר .

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות .

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

עונש הפסילה תואם את פסילתהמינימום שנקבעה ע"ל המחוקק.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' שבט תש"פ, 29 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.