1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשמת.

לנאשמת נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר. ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתה של הנאשמת וחזרה בציון "לא נדרש". בעקבות זאת נשפטה הנאשמת בהיעדרה.

הנאשמת טוענת בבקשה זו כי לא קיבלה הזמנה לדיון וכי הלכה למעשה נהג אדם אחר ברכב שאת פרטיו היא אינה מציינת.

התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

ברע"פ 9142/01‏ איטליא נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(6) 793 נקבע כי "...הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש. לאחר שיעיין בית-המשפט בבקשה הוא מוסמך לדחותה על סמך הדברים האמורים בה בלבד".

2

הבקשה אינה עונה לתנאים שנקבעו. הנאשמת מציינת כי לא קיבלה הזמנה לדיון אך אינה מגבה טענה זו בתצהיר. היא מציינת באופן סתמי כי אחר נהג ברכב מבלי לפרט מיהו הנהג, מהם פרטיו ומבלי להביא שמץ אסמכתא הקושרת את אותו נהג עלום שם ופרטים לרכבה של הנאשמת בעת ביצוע העבירה.

לאור כל האמור לא שוכנעתי כי הבקשה מקימה עילה להיעתר לה. על כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ח, 18 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.