1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה ברכב שרישיונו פקע מעל שנה. הנאשם נחזה להיות חתום על ההזמנה לדין המפרטת את מועד הדיון בתיק. לדיון שנקבע לא התייצב הנאשם ועל כן נשפט בהיעדרו.

הנאשם טוען כי לא התייצב לדיון שכן נאלץ לטפל באביו החולה. הוא טוען כי סבר שישלח אליו מועד חדש לדיון. לטענתו, לא חידש את רישיון הרכב עקב הליך שנקטה נגדו גרושתו. הוא טוען כי פנה למשרד הרישוי והוריד את כלי הרכב מן הכביש על מנת שעבירה דומה לא תישנה. לטענתו, הוא מסכים לשלם הוצאות כדי לרפא את הנזק שנגרם עקב אי התייצבותו לדיון.

התביעה מסכימה לביטול גזר הדין בלבד ואף זאת כנגד תשלום הוצאות הולמות.

דיון והכרעה

החלטתי לבטל את גזר הדין בלבד כפוף לכך שהנאשם ישלם הוצאות בסך 500 ₪ לטובת אוצר המדינה עד 20.1.18. אפרט:

2

אין חולק כי הנאשם ידע על הדיון שנקבע ובחר לא להתייצב אליו. הנאשם הגדיל לעשות ולא טרח לבקש דחייה של מועד הדיון מן הטעם שציין בבקשתו. לא ברור על סמך מה הניח הנאשם כי למרות מחדליו האמורים תינתן לו הזדמנות נוספת לקבל את יומו בבית המשפט. הנאשם אינו חולק על כך שעבר את העבירה שיוחסה לו בהזמנה לדין. טענתו, אם ירדתי לסוף דעתו, היא כי ריפא את הפגם עליו מבוסס האישום שכן "הוריד" את הרכב מן הכביש. טענה זו איננה גורעת מעוצמת המסוכנות שנשקפה מנהיגת הנאשם בעת העבירה. יחד עם זאת, יש להניח כי יינתן לה משקל מסוים בקביעת עונשו ומטעם זה בלבד מצאתי לבטל את גזר הדין בתיק תוך הותרת הכרעת הדין בעינה וזאת כפוף לתשלום הוצאות בסך 500 ₪ על ידי הנאשם לטובת אוצר המדינה עד 20.1.18.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.