1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם ביום 10.4.14, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המדובר בעבירה של אי ציות לתמרור עצור המהווה עבירה מסוג ברירת משפט. הנאשם בחר להישפט בגין העבירה ועל כן נשלח לו זימון לכתובת אשר פורטה בבקשה. בתיק בית המשפט אישור משלוח בדואר רשום משכך קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח שאי שקבלת הדואר אינו נעוץ בהימנעותו מלקבלו.

3.     אין לנאשם על מי להלין אלא על עצמו. אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

4.     אף לעניין טענות ההגנה לגופו של עניין, המבקש לא צירף לבקשתו כל מסמך לתמיכה בטיעוניו (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, 2.10.03).

5.     הקנס שהושת הולם את העבירה וגלגולו של ההליך, שמקורו בעבירת קנס, לפתחו של בתי המשפט, שלא לצורך [עיינו והשוו: רע"פ 7223/06 יהודה יולזרי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, (12.9.06), רע"פ 5998/11 סאלח חוסין סאלחה ואח' נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, (24.8.11)].

2

6.     אין עיוות דין.

7.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.