1

בפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר המבקש ביום 9/7/17.

פסק הדין ניתן בהיעדר בגין עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה. המבקש הורשע בכך שנהג רכבו במהירות 95 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 60 קמ"ש. המדובר בברירת קנס שהמחוקק קבע בצידה קנס בסך 1,500 ₪ אולם בשל העובדה כי למבקש עבר תעבורתי מכביד ובשל העובדה כי הייתה לחובתו פסילה על תנאי בגין עבירה זהה, הוטלה עליו פסילה בפועל בת חודשיים תוך הפעלת התנאי.

בדיון מיום 20/7/17, פירט המבקש את נימוקיו לביטול פסה"ד שניתן בהיעדרו וטען כי הוא מעסיק רוכבי אופנוע והרבה מהדו"חות מגיעים על שמו, למרות שלא הוא נהג בפועל. עוד טען כי לרוב הוא מבצע הסבה לאלו שהוא יכול ואכן, ציינה המאשימה כי ביצע 2 הסבות לאחרונה של דו"חות על שם הנהגים שנהגו בפועל.

2

לעניין הדו"ח, נשוא בקשה זו, טען המבקש כי עבר דירה לפני מספר חודשים וכי לא קיבל את ההזמנה לדיון בדואר. המבקש טען כי אך ובשל העובדה כי האופנוע שלו נגנב עם המסמכים שלו, ביום 10/7/17, יום לאחר שניתן פסה"ד, נדרש להוציא רישיון וגילה כי קיימת פסילה לחובתו.

בדיון מיום 20/7/17, העיד מר דוד סיטון, אחיו של המבקש, אשר מודה בפה מלא כי הוא זה אשר ביצע את העבירה בפועל. מר דוד סיטון, השיב לשאלות המאשימה בביטחון בדבר כך שהוא זה אשר ביצע את העבירה.

אכן, צודקת ב"כ המאשימה כי פסד הדין ניתן כדין.

אישור רשות הרישוי שצירף המבקש אינו קריא אולם מאישור המסירה הסרוק בתיק בימ"ש עולה כי ההזמנה נשלחה לכתובתו המעודכנת במשרד הפנים וחזרה בציון "לא נדרש".

למרות האמור, ולאור הלך הרוח שהיה בדיון מיום 20/7/17 ניכר כי ייגרם עיוות דין גדול למבקש באם לא יבוטל פסק הדין שניתן כנגדו ותינתן לו האפשרות להוכיח טענתו כי אחר נהג ברכב.

סיכומו של ענין - הבקשה מתקבלת. מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 9/7/17 וקובעת דיון במעמד הצדדים ליום 13/8/17 שעה 08:30.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.