1

חוששני שלא אוכל להעתר לבקשה.

ביהמ"ש העליון פסק לא אחת, כי שגגה, בלבול או היסח הדעת אינם עילה לביטול פסק דין. למבקשת ניתן יומה, המועד נקבע בנוכחותה והיא הועמדה על חובתה להתייצב לדיון. משלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה.

בתי משפט לתעבורה עמוסים לעייפה ומתן גושפנקא להתנהלות כזו היא פגיעה ביתר המתדיינים בפני ביהמ"ש ובמשאב הציבורי עליו אמון ביהמ"ש.

בנוסף, לא שוכנעתי כי יש חשש לעיוות דין. המבקשת קושרת עצמה לביצוע העבירה, מודה שחנתה במקום אף כי היא סבורה שבכך שעמדה במקום שאסור לחנות ולעמוד בו - לא הפריעה לתנועה, לא הוצגו שום ראיות התומכות בכך. גם מצד הקנס לא קיים חשש לעיוות דין, שעה שהמבקשת קיבלה את הקנס המינימאלי המקורי בגין העבירה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.