1

2

1.         הנאשם עומד לדין על עבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבבדיקת נשיפה נמצא בגופו ריכוז אלכוהול של 335 מ"ג לליטר אוויר נשוף. הנאשם כפר בתחילה בתקינות מכשיר הנשיפה, כיולו ובמיומנות הפעלתו. עם זאת, במסגרת דיון ההוכחות ויתר ב"כ הנאשם על חקירת טכנאי המעבדה שבדק את מכשיר הנשיפה ונמנע מלשאול שאלות המעלות ספק בנוגע למיומנות הפעלת המכשיר. יתר על כן, בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי תוצאת פלט 897 (335 מ"ג לליטר אוויר נשוף) מבטאת את תוצאת בדיקת הנשיפה שהוא עבר.

2.         השאלה המרכזית במחלוקת בהליך זה, כפי שהוצגה בסיכומי ההגנה, נוגעת לפלט נשיפה חסר מס' 896. לטענת ההגנה תוצאתו של פלט זה מלמדת כי הנאשם לא היה שיכור או יש בה למצער כדי להטיל ספק סביר בעניין היותו של הנאשם שיכור. עוד טוענת ההגנה כי מגרסת עדת התביעה, השוטרת נתנאל קדם, עולה כי שגתה ברישום שעת עצירת רכב הנאשם כאמור בהזמנה לדין ואף השעה שצוינה על ידה כשעת תחקורו של הנאשם לא הייתה נכונה בשים לב לכך שאותה עת היה הנאשם בבדיקת ינשוף ומפעילת הינשוף, גב' דיל, ציינה במסמכיה כי לא נכח לצדה איש (זולת הנאשם).

3.         לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שהוגשו לי אני קובע כי המאשימה הוכיחה את אשמת הנאשם במידת ההוכחה המקובלת בפלילים. הטעמים למסקנה זו הם אלה: ראשית, מכשיר הינשוף היה תקין, מכויל ועל כן ניתן להסתמך על תוכן הפלט שהופק (897). הנאשם אישר כי הפלט מבטא את תוצאת בדיקת הנשיפה שנערכה לו. שנית, פלט 896 אינו יכול להוות ראיה לחפות הנאשם או להטיל ספק סביר באשמתו, גם לגרסת הנאשם. שלישית, מעבר לאמור בנוגע לקיומה או היעדרה של ראיה מזכה בעניינו של הנאשם, קיים קושי לתת אמון בגרסתו לגבי מהלך האירוע ואי סדרים שנפלו בו. רביעית, הליקויים שפירטה ההגנה בעדותה של השוטרת נתנאל קדם אינם מהותיים ומכל מקום אין בהם כדי להשפיע על המסקנה בהליך זה. אפרט.

הפלט הקיים ( 897)

3

4.         בדיון ההקראה כפר הנאשם בתקינות מכשיר הנשיפה, בכיולו וכן במיומנות הפעלתו. במסגרת דיון ההוכחות הסכים ב"כ הנאשם להגיש את כלל מסמכי המעבדה בעניינו של מכשיר הנשיפה שלא באמצעות עורכם תוך ויתור על חקירתו. בחקירתה של מפעילת הינשוף, לאנה דיל, לא נשאלה העדה כל שאלה שבכוחה להטיל ספק במיומנות בה הפעילה את מכשיר הנשיפה בעניינו של הנאשם. נמצא, כי לנאשם נערכה בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר נשיפה אמין, תקין, מכויל אשר הופעל על ידי מפעילה המיומנת לכך. כיוון שהנאשם אישר בעדותו כי פלט 897 מבטא את תוצאת בדיקת הנשיפה שנערכה לו (335 מ"ג לליטר אוויר נשוף) ניתן לקבוע כי ניתן לסמוך ללא היסוס על תוצאת הבדיקה כפי שבאה לידי ביטוי בפלט 897 (335 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף).

הפלט החסר ( 896)?

5.         במקביל להליך זה ניהל ב"כ הנאשם הליך לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. מטרת ההליך הייתה לגלות את מקום הימצאו של פלט שמספרו 896 שלטענת ההגנה השתייך לנאשם והיה בכוחו לזכותו או למצער להטיל ספק באשמתו. בתום הליך זה שהתקיים בפני מותב אחר הצהירה המאשימה (כמפורט בסע' 5 לסיכומי ההגנה) כי הפלט האמור "..היה שייך לאחד הנהגים שנבדקו במחסום אך תוצאות הבדיקה העלו כי אין אינדיקציה לאלכוהול בגופו". לעומת זאת, טוענת ההגנה, מעדותה של מפעילת הינשוף, גב' לאנה דיל, התברר כי עליה לשמור על כלל הפלטים שהופקו, גם אם הם שייכים לנבדקים שלא נמצא בגופם אלכוהול. יוצא, טוענת ההגנה בסיכומיה, כי "תשובת המאשימה (בהליך לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי -ד.ס.) אינה נכונה ואין הסבר שיכול להניח את הדעת מדוע הפלט האמור, שבכוחו לזכות את הנאשם, אינו בנמצא".

6.         אין ממש בטענת ההגנה. להלן אראה כי על פי גרסת הנאשם, פלט 896 אינו מבטא את תוצאת בדיקת הנשיפה שנערכה לו. בנסיבות אלה אין בהיעדרו של פלט זה כדי להעלות או להוריד לעניין אשמתו או חפותו של הנאשם.

4

בחקירה נגדית נשאל הנאשם בנוגע לבדיקות הנשיפה שנערכו לו. הוא נשאל אם הפלט שהתקבל כמוצג בתיק זה (897) בו התקבלה תוצאה (335 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף) כאמור בכתב האישום שייך לו. הנאשם השיב בזו הלשון: "ש. אין מחלוקת שהפלט שלך? ת. אין מחלוקת. אח"כ היא עשתה לי שוב ועברתי. ש. מה זה עובר? ת. הכול תקין. אני לא יודע מה לפי החוק". בניסוח אחר, מעדות הנאשם עולה תחילה נערכה לו בדיקת נשיפה שתוצאתה מבוטאת בפלט 897. רק לאחר ביצוע הבדיקה שתוצאתה פלט 897 נערכה לנאשם, לגרסתו, בדיקה נוספת אותה הוא "עבר". מכיוון שהפלטים ממוספרים לפי סדר ביצוע הבדיקה ברור כי לאחר פלט בדיקה 897 צריך לבוא פלט בדיקה 898. פלט בדיקה 896 נוגע לבדיקה שקדמה לבדיקת הנשיפה שאותה טוען הנאשם כי עבר במועד האירוע ועל כן בדיקה זו אינה רלוונטית אליו וממילא אין באי המצא פלט בדיקה זה כדי להעלות או להוריד דבר וחצי דבר לעניין המסקנה בדבר אשמתו או חפותו של הנאשם. אדגיש כי ביחס לפלט 898 לא נטען דבר בהליך זה ולא הוכח דבר, לרבות לא עצם קיומו של פלט זה. לאור האמור דין טענת הנאשם להידחות.

הרושם שהותירה גרסת הנאשם

7.         שמעתי את עדות הנאשם במסגרת פרשת ההגנה. התרשמתי כי הנאשם עשה מאמץ ניכר להגדיל ולהאדיר את הרושם לפיו במועד האכיפה שרר תוהו ובוהו בנקודת האכיפה כך שלא ניתן לסמוך על תוצאות הבדיקות בעניינו נוכח אי הסדרים שאפפו אותן. לא שוכנעתי כי ניתן לתת אמון בדברים אלה של הנאשם כפי שאראה. דברים אלה אמורים בקיומה של שוטרת נוספת בנקודת האכיפה, בכך שבוצעה לנאשם בדיקת נשיפון עם נהגים נוספים, בכך שהשוטרת נטשה את הנאשם לבדו עד ששוטר "ממוצא אתיופי" הגיע אליו והוליך אותו לבדיקת הנשיפה, בכך שהנאשם לא שתה אלכוהול ובכך שייתכן וחל בלבול בייחוס תוצאות מבחן המאפיינים של אחר לנאשם. אפרט.

5

א.        הנאשם העיד כי נהג עד לנקודה האכיפה שם נעצר על ידי "שוטרת, מתנדבת, לא יודע את שמה ואמרה לי תעמוד בצד בתחנת אוטובוס, עשתה לי בדיקה... אני הגעתי אחרי רבע שעה לשוטר[ת] נתנאל. הלכתי אליה, אמרה לי תמתין" (ע' 15 ש' 28-30). בניסוח אחר, טוען הנאשם כי מי שעצרה אותו הייתה שוטרת או מתנדבת (שאינה השוטרת נתנאל קדם). והנה, לא זו בלבד שאין לאותה שוטרת/ מתנדבת זכר ברשימת עדי התביעה אלא הגרסה סותרת את גרסתה של השוטרת נתנאל קדם אשר לטענתה הייתה זו שעצרה את רכבו של הנאשם. ב"כ הנאשם חקר את השוטרת נתנאל קדם ביחס לשעת העצירה ושעת ביצוע בדיקת הנשיפון אך לא לגבי הימצאות שוטרת/ מתנדבת נוספת בנקודת האכיפה כפי שציין הנאשם בעדותו. הימנעות ההגנה מלחקור בעניין זה פועלת לחובתה ( ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (3) 617 (1987)). זאת ועוד, מדוח העיסוק שהוצג עולה כי יחד עם השוטרת נתנאל קדם היה סייר בשם אברהם ישעיהו. אין זכר בדוח העיסוק לשוטרת/ מתנדבת נוספת כפי שציין הנאשם.

ב.         הנאשם העיד כי השוטרת נתנאל קדם ערכה לו בדיקת נשיפון יחד עם נהגים נוספים ועקב כך "הכל התערבב שם. היא עשתה לי שוב כי היא לא זכרה מה יצא בפעם הראשונה" (ע' 15 ש' 30-32). גם בעניין זה, בדומה לעניין השוטרת הנוספת, אין אזכור בחקירה הנגדית של השוטרת נתנאל קדם לעניין אי סדרים בבדיקת הנשיפון. גם בעניין זה נובעת מסקנה דומה למסקנה הקודמת בעניין הימנעות מחקירה בעניינים רלוונטיים. הנאשם ציין עוד בעדותו כי בשלב מסוים "עפה [לה] הניירת כי הייתה רוח" ( ע' 15 ש' 32, ע' 16 ש' 1). גם לעניין זה אין זכר בחקירתה הנגדית של השוטרת נתנאל קדם.

6

ג.         הנאשם טען כי לאחר שהחלה מהומה עזבה אותו השוטרת והוא נותר לבדו עד שהגיע "שוטר ממוצא אתיופי, לקח אותי לאחראית שלהם.. עשו לי בדיקות בינשוף הגדול... היא עשתה לי יותר מפעמיים" ( ע' 16 ש' 7-9). בניסוח אחר, מי ששמר על הנאשם (חלק מהזמן) ואף הוביל אותו לבדיקת ינשוף לא הייתה השוטרת נתנאל קדם אלא שוטר "ממוצא אתיופי". השוטרת קדם נשאלה לקיומו של שוטר ממוצא אתיופי וציינה כי "יש שוטר כזה" אך לא זכרה אם עבד באותו יום. מכל מקום, משעה שדוח העיסוק עולה כי לצד נתנאל קדם עבד סייר בשם אברהם ישעיהו (שלא צוין ברשימת עדי התביעה) ראוי היה שההגנה תזמינו לעדות על מנת לבסס טענה זו של הנאשם. הימנעות ההגנה מלעשות כן מדברת בעד עצמה בכל הנוגע ליכולת לתת אמון בגרסת הנאשם המבוססת בעיקר על העלאת טענות בעלמא, ללא שמץ ראיה לביסוסן.

ד.         הנאשם טען (בעקביות) כי לא שתה אלכוהול אלא רק "שלוק" יין קידוש ( ע' 16 ש' 17-18). גם גרסה זו נראית תמוהה. בסע' 5 לת/3 ("מאפיינים המצביעים על חשד לשכרות") צוין כי לנאשם ריח אלכוהול מפיו. ברור כי הנאשם לא היה מפיץ ריח זה אילו היה שותה, כדבריו, "שלוק" מיין קידוש. יתר על כן, הנאשם כשל במבחן המאפיינים במבחן הליכה על קו. הנאשם טען אמנם כי עבר את מבחן המאפיינים עם נבדק נוסף ("אני ועוד אחד היינו אצלה עם הדף.." ע' 18 ש' 13-14). הנאשם אישר כי הוא חתום על דוח תחקור חשוד שמספרו הסידורי 03193. מספר סידורי זהה מצוי על גבי דוח הפעולה ת/3 לרבות סע' 8 לו (מבחן ביצוע). בנסיבות אלה אינני סבור כי יש יסוד לטענה כי חל בלבול בטפסים מסיבה זו או אחרת באופן שהשוטרת ייחסה את תוצאות מבחן הביצוע של נבדק אחר לנאשם. אציין כי ב"כ הנאשם לא חקר את השוטרת נתנאל קדם אודות התרשמותה וקביעותיה בעניין מבחן המאפיינים שנערך לנאשם. לאור האמור אני קובע כי תוצאות מבחן המאפיינים שפורטו משקפות את מבחן הביצוע שנערך לנאשם. ככאלה הן מחזקות את ממצאי בדיקת הנשיפה. למותר לציין כי קשה ליישב את תוצאות בדיקת הנשיפה ומבחן הביצוע של עם שתיית כמות מזערית של יין קידוש, כפי שטוען הנאשם.

7

ליקויים בעדותה של השוטרת נתנאל קדם

8.         במסגרת עדותה בבית המשפט נחקרה השוטרת נתנאל קדם בחקירה נגדית. התברר כי בעוד שעדה זו רשמה שעצרה את רכב הנאשם בשעה 03.00 הרי ששעה זו הייתה למעשה השעה בה נבדק הנאשם בבדיקת נשיפון ( ע' 5 ש' 20). רכב הנאשם נעצר, כך התברר, בשעה 02.58 ( ת/3; ע' 5 ש' 27). עוד התברר מחקירתה הנגדית כי בשעה שציינה כשעת תחקור הנאשם ( 03.26) היה הנאשם בעיצומה של בדיקת נשיפה. העדה ציינה כי עמדה בסמוך למפעילת הינשוף "וכאשר ראיתי תוצאה התחלתי תחקור כדי לזרז הליכים. זה ההסבר שלי" ( ע' 6 ש' 7-9). הסבר זה אינו משכנע כלל בעיקר משום שעל פי המסמכים שערכה מפעילת הינשוף לא היה לצד איש (זולת הנאשם) בעת בדיקת הנשיפה. עם זאת, ראוי לציין שניים אלה: ראשית, חוסר האמון בענייני לוחות הזמנים כפי שפורט לעיל לא מנביע מסקנה כי כל עדותה של עדה זו אינה ראויה לאמון. שנית, אי האמון בהסבריה של עדה זו בנוגע ללוחות הזמנים כאמור אינו בעל השלכות לתוצאה בענייננו. מדוע? משום שבין שהנאשם נעצר בשעה 02.58 ובין שבשעה 03.00 ברי כי עד השעה 03.21 (בה החלה בדיקת הנשיפה) חלפו למעלה מ-15 דקות כנדרש. כמו כן, השאלה אם הנאשם תוחקר תוך כדי בדיקת הנשיפה, לפניה או אחריה חסרת משמעות הן לעניין תוצאת בדיקת הנשיפה (שהיא בדיקה מדעית) והן לעניין תוכן התחקור בשים לב לכך שהנאשם אישר בעדותו כי הוא חתום על טופס תחקור חשוד ולא חלק על תוכן התשובות שנרשמו מפיו באותו מסמך ( ע' 16 ש' 28-29).

סיכום

9.         לאור כל האמור מצאתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

8

ניתנה היום, 24 24 אפריל 2018, במעמד ב"כ הנאשם עו"ד נוריאלי, ב"כ המאשימה עו"ד וייכמן ובהיעדר הנאשם.