תת”ע 2979/04/13 – מדינת ישראל נגד טאהר גבאלי
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
||
תת"ע 2979-04-13 מדינת ישראל נ' טאהר גבאלי
|
|
27 ינואר 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי |
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|||
נגד
|
||||
הנאשם |
טאהר גבאלי
|
|||
|
||||
|
|
|||
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד כוזרי
הנאשם/ת - בעצמו
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה נהג ברכב ולא היה חגור בחגורת בטיחות.
הנאשם כפר במיוחס לו ובימש שמע את הראיות.
מטעם התביעה העיד, רס"מ פואד שופאני, אשר ערך את הודעת תשלום הקנס, ת/1,
ואת המזכר, ת/2.
עד התביעה העיד, כי ביום 10.9.12 בשעה 23.55 במהלך חסם בצומת הכניסה לטייבה כאשר הצומת מואר בתאורת רחוב ופנס, זיהה את רכב הנאשם מתקרב לחסם והנאשם נוהג בו כאשר הוא אינו חגור בחגורת בטיחות.
2
במזכר ת/2 מציין העד, כי הנאשם התחיל לצעוק והתחנן כי יוותר לו על רישום הדו"ח.
הנאשם אשר בחר להעיד, העיד כי חזר מעבודתו, ראה את המחסום, והיה חגור בחגורת בטיחות. לטענת הנאשם, הסיר את חגורת הבטיחות רק לאחר שעד התביעה ביקש ממנו את רישיון נהיגתו אשר היה בכיס מכנסיו.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הנני נותנת אמון מלא בגרסת התביעה.
עד התביעה ציין באופן מפורש בת/1 כי זהה את הנאשם ממרחק של 10 מ' כשאינו חגור בחגורת בטיחות, המקום היה מואר ואף הנאשם בעצמו אישר זו בחקירתו הנגדית (עמ' 4 לפרוטוקול, שו' 23 - 24).
עד התביעה ציין, כי הנאשם לבש חולצה לבנה, דבר שהקל בזיהוי העבירה.
לאור כל זאת, הנני מעדיפה את גרסת המאשימה ועדותו של עד התביעה שלא נסתרה על פני עדותו של הנאשם אשר טוען כי רק לאחר שנעצר הוריד את החגורה לבקשת עד התביעה.
לאור כל האמור לעיל, לאחר שבית המשפט הזהיר עצמו כי עדות יחידה לפניו, הנני מוצאת כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.
ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ד, 27/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
טל אוסטפלד נאוי, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, כי נהג ברכב ולא היה חגור בחגורת בטיחות.
3
הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2009, לחובתו 4 הרשעות ביניהן עבירה זהה ועבירה חמורה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף.
לא אחת נפסק, כי מי שויתר הנאשם על זכותו לשלם את הקנס המקורי, ובחר לנהל משפטו ומשהורשע בדין, אין בית משפט כבול בגזר הדין לגובה הברירה המקורית.
משנוהל המשפט, ובית המשפט נחשף לוותק הנהיגה הקצר ולוותק נהיגתו של הנאשם אשר לחובתו הרשעה זהה, דבר שלא היה מתרחש אילו בחר לשלם את הקנס המקורי הרי שאין בית משפט כבול לקנס המקורי.
לאור כך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 350 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.
הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים
וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ד, 27/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
טל אוסטפלד נאוי, שופטת |
סיגי - ק