1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 2.3.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         המבקש אינו חולק על כך שזומן כדין אלא שלטענתו ב"כ לא רשם את מועד הדיון ביומנו בהיסח הדעת ובתום לב. לעניין זה, הלכה פסוקה היא כי טעות או שכחה כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            מעבר לכך, חובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו גם כאשר הוא מיוצג, והמבקש לא הציג סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

6.         בנוסף, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי פסק הדין נשלח לכתובתו של המבקש והודבק לאחר שהמבקש סירב לקבלו בתאריך 16.3.23, ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

7.         המבקש כפר בביצוע בעבירה אך לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב גם לכך שהורשע כבר בעבירה של אי אחיזת הגה בשתי ידיים, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 18.6.23.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"ג, 02 יוני 2023, בהעדר הצדדים.