1

1.         לפני בקשה לביטול פסק-הדין אשר ניתן כנגד המבקש בהעדרו ביום 29.4.2010 ע"י כב' השופטת גילת שלו (כתוארה אז).

2.         לטענת המבקש- הוא מעולם לא קיבל הזמנה לדיון בעניינו והיא הומצאה לדבריו ככל הנראה לכתובת אחרת.

3.         המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר ואף לא העלה כל טענת הגנה או טען לקיומו של עיוות דין כשבקשתו התמקדה בטענה אחת ויחידה- כי הוא לא זומן כדין לדיון בו נשפט בהעדר.

4.         בהתאם לרע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ואח' נ' מדינת ישראל (מיום 2.10.13) החלטתי לדון בבקשה שלא בנוכחות הצדדים.

5.         טרם מתן החלטה הוריתי על הבאת התיק לעיוני, התיק הוזמן מארכיב בית המשפט והועבר לעיוני היום.

6.         עיון בתיק מלמד, כי ביום 7.9.2008 התייצב המבקש לדיון בעניינו בתיק זה וכפר בעובדות כתב האישום.

7.         בהמשך לכפירת המבקש נקבע התיק לשמיעת ההוכחות ליום 29.4.2010 בשעה 14:00.

2

8.         כשבועיים לפני דיון ההוכחות, ביום 11.4.2010, הגיש המבקש בקשה לדחיית המועד ואולם בקשתו נדחתה ביום 12.4.2010 ע"י כב' השופטת שלו ומשכך היה עליו להתייצב לדיון.

9.         רק משלא התייצב המבקש לדיון אליו כאמור זומן כדין- הוא נשפט בהעדרו.

10.       יוצא איפוא כי לא רק שהמבקש זומן לדיון כדין, אלא שהוא אף ידע על מועד הדיון ואף הגיש לתיק בקשה בה פירט את מועד הדיון ובקש לדחותו, כך שטענתו כי לא זומן לדיון - אין כל אחיזה במציאות!

11.       שעה שנדחתה בקשתו לדחיית המועד- היה עליו להתייצב לדיון ומשלא עשה כן אף שיומו ניתן לו- נשפט כדין.

12.       מאז ועד היום חלפו אף כ- 7 שנים!!! ובנסיבות אלה בהן המבקש בחר שלא להתייצב לדיון אליו זומן ובהעדר כל עיוות דין, לא מצאתי כי התקיימו התנאים לביטול פסק-הדין.

13.       לאור כך, אני מורה על דחיית הבקשה.

התיק יוותר סגור.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.