1

לפני בקשה לקבלת חומר חקירה.

1. הנאשם (להלן: המבקש) עומד לדין על עבירה של נהיגה על המדרכה בניגוד לתקנה 38 (א) לת"ת. הוא כפר במיוחס לו והתיק קבוע לשמיעת ראיות.
2. בבקשה נאמר כי עדת התביעה שרשמה את הדוח בעניינו לא הייתה יכולה להבחין בו מבצע את העבירה המיוחסת לו שכן הייתה טרודה אותה עת ברישום דוח לנהג אחר (להלן: הנהג ). על מנת לנסות ולבסס טענה זו הוא עותר המבקש לקבל עותק הדוח שקדם לדוח שנרשם לו על ידי עדת התביעה.
3. המשיבה מתנגדת וטוענת כי הבקשה מהווה "מסע דיג". עוד היא טוענת כי באפשרות המבקש להטיח בשוטרת "שלא יכלה לראות העבירה ממקום עמידתה בחקירה נגדית".

דיון והכרעה

2

4. החלטתי לקבל את הבקשה במובן זה שהמבקש יקבל לרשותו עותק דוח שקדם לדוח שנרשם לו בתיק זה כאשר כל פרט שבכוחו לגרום לזיהויו של הנגרם יושחר.
5. כאמור, המבקש טוען כי עדת התביעה לא הייתה יכולה להבחין בביצוע העבירה על ידו משום שעסקה אותה עת ברישום דוח לנהג. הוא איננו טוען, כפי שהניחה המשיבה בתגובתה, כי לעדת התביעה לא היה שדה ראיה לכיוונו ממקום עמידתה. בנסיבות אלה וככל שאין במסמכים שערכה עדת התביעה אזכור לנהג ולדוח הקודם שנרשם על ידיה, ספק אם תהיה תועלת בכך שהמבקש יטיח בעדת התביעה כי עסקה אותה עת ברישום דוח לאדם אחר.
6. הנה כי כן, הדוח הקודם לזה שנרשם למבקש, עשוי להיות רלוונטי להגנתו ומכאן שיש לקבל את הבקשה. עם זאת, ובמטרה להגן על פרטיותו של הנהג, אני מורה להשחיר בדוח זה כל פרט מזהה שבכוחו לגרום לזיהוי הנהג.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.