1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין.

2.      המבקשת טוענת כי לא התייצבה לדיון ביום 18.3.14, בו נשפטה בהעדרה מאחר וחלתה בשפעת. המבקשת מצרפת אישור רפואי בו מומלצת מנוחה מיום 16.3.14 עד 20.3.14.

3.      בנוסף טוענת המבקשת כי ביום ביצוע העבירה נאלצה לנסוע במהירות ולחלוף על פני הרמזור על מנת לעצור בצד הדרך מהר ככל האפשר וזאת, מאחר ובנה, שהנו נכה, ישב אותה העת בספסל האחורי ברכב ונחנק. המבקשת מצרפת תעודת נכה של בנה.

4.      המבקשת זומנה כדין למועד הדיון, על פי אישור מסירה חתום ולא התייצבה לדיון. גם אם נבצר ממנה להתייצב לדיון עקב מחלתה היה עליה ובאחריותה להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

5.      המבקשת טענה כאמור כי נאלצה לנסוע במהירות ולחלוף על פני הרמזור מאחר ובנה נחנק, והיא רצתה לעצור בצד הדרך מהר ככל האפשר. אינני רואה בטענה זו טענת הגנה. על אף שהמבקשת נאלצה, לטענתה, לנסוע מהר ולנהוג כפי שנהגה, היה בהתנהגותה ובעבירה שביצעה כדי לסכן אותה ואת בנה ואת המשתמשים בדרך.

6.      לפיכך, ובהעדר טענת הגנה ממשית, אינני סבורה כי נגרם עיוות דין כלשהו למבקשת מהותרת פסק הדין על כנו.

7.      אשר על כן, הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ה, 29 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.