1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין.

2.      כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיעה מעל למהירות המותרת, עבירה לפי תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, המבקש הורשע בהעדרו, ודינו נגזר לקנס בסך 800 ₪ וכן פסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים.

3.      אין מחלוקת כי המבקש קיבל את ההזמנה לדין.

4.      המבקש טוען כי לא התייצב לדיון מאחר ולא ידע שמדובר בהזמנה לדין וסבר שמדובר בדו"ח תנועה. לטענתו, במהלך שנות ה-90 עלה לארץ ומאז ועד היום אינו יודע לקרוא עברית ועל כן לא ידע שמדובר בהזמנה לדין.

5.      עוד טוען המבקש כי אשתו קיבלה את גזר הדין לידיה בדואר ושילמה את סכום הקנס שנקבע בגזר הדין ללא ידיעתו.

6.      המאשימה מתנגדת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

7.      סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982 קובע כי:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

8.      בענייננו, המבקש קיבל את ההזמנה לדין אשר נושאת תאריך ושעת הדיון. טענת המבקש כי לא ידע שמדובר בהזמנה לדין אינה מקובלת עליי ועל המבקש מוטלת האחריות לבדוק ולברר את פרטי ההזמנה לדיון ותוכנה.

2

9.      מעבר לכך, גזר הדין נשלח לכתובתו של המבקש והתקבל ע"י אשתו אשר שילמה את הסכום אשר נקבע בגזר הדין ועל המבקש לשאת בתוצאות מעשיה.

10.  כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק הדין, על מגיש הבקשה להתכבד ולפרט בבקשתו את מלוא טענות ההגנה שלו. במקרה שבפנינו המבקש לא פירט ולו טענת הגנה אחת הקיימת לו במקרה זה, ולא הצביע על חשש לעיוות דין ממשי בעניינו.

11.  בהעדר טענת הגנה מפורטת ומוצקה, אינני סבורה כי נגרם עיוות דין כלשהו למבקש מהותרת פסק הדין על כנו.

12.  אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.