בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם ביום 8.12.2019.

דין הבקשה להידחות, אף ללא תגובת המאשימה.

המבקש טוען כי לא הוזמן לדיון על ידי עורך דינו דאז וכן טוען כי תיקן את הליקויים בטרם ביצו העבירה.

אי התייצבות של עורך הדין כמוה כאי התייצבות של הנאשם. מעבר לאמור, המדובר בתיק מסוג הזמנה לדין, אשר נדחה לבקשת הנאשם, באמצעות בא-כוחו הקודם. הנאשם שידע על בקשת הדחיה (אחרת היה מתייצב לדיון המקורי), חייב היה לברר בעמו את מועד הדיון הנדחה ולא עשה כן.

בנוסף, ממסמכים התיק עולה כי ההודעה על הקנס (קרי עותק מגזר הדין), נמסר כדין לנאשם (באמצעות מי הגר עמו), בתאריך 6.1.20 ולכן היה עליו להגיש הבקשה תוך 30 ימים וזאת לא עשה.

לא זו אף זו, בתאריך 5.2.20 נתפס הנאשם נוהג ורישיונו נלקח ממנו, בגין תיק ונמסרה לו "הודעה על תפיסת רישיון של נהג בפסילה על פי מסוף"; כך שטענתו של הנאשם כאילו לא ידע על שפיטתו, כלל אינה נכונה.

לאור האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

יחד עם זאת, על אף שהדבר לא התבקש, נוכח תפיסתו של רישיון הנאשם, ע"י הרשות, בגין תיק זה; אני מורה למזכירות להנפיק לנאשם אישור הפקדה מיום תפיסת הרישיון על ידי המשטרה (5.2.20), וזאת בהתאם להלכה הנוהגת (ר' עפ"ת 67798-03-23 מוחמד עואד (16.5.23)).

חישוב הפסילה ייעשה על ידי רשות הרישוי, בהתאם לשיקול דעתם ובמצטבר לכל פסילה אחרת, ככל שקיימת.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, בהעדר הצדדים.