1

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 14.1.19, הודעת תשלום קנס בגין אחיזה/שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו, באמצעות באת כוחו, שטענה: "הנאשם כופר בכל עובדות כתב האישום, מלבד הנהיגה, לרבות השימוש בטלפון נייד".

ביום 5.11.19, נשמעה פרשת התביעה בתיק שבנדון ומטעם המאשימה, העיד רס"ב אילן בליץ עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח, שסומן ת/1 ועותק סרטון מצלמת גוף, שסומן ת/2.

2

הנאשם לא העיד להגנתו ולא הגיש כל ראיה מטעמו.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 14.1.19, בסמוך לשעה 11:45, נהג הנאשם ברכב ברמת השרון, ברחוב טרומפלדור, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו בסמוך לתחנת המשטרה, בצומת הרחובות טרומפלדור - הנצח, נצפה על ידי עד התביעה, שישב בניידת משטרה מונעת, בחנייה המשטרתית במקום, דרך שמשה של דלת קדמית ימנית וממרחק של כ-2 מטרים, כאשר הוא אוחז טלפון נייד, גדול ושחור, בידו הימנית, בגובה משוער של כתפו הימנית, פניו מושפלות ימינה ומטה לעבר המכשיר וידו השמאלית אוחזת בהגה.

העד החל בנסיעה אחרי רכב הנאשם, תוך שמירה על קשר עין רצוף עמו והורה לו לעצור את הרכב, בסמוך לצומת עם רחוב הראשונים. העד רשם מפיו של הנאשם את הדברים הבאים:" רק חיברתי את הפלאפון למטען. רק עכשיו סיימתי נהיגה מונעת".

הסנגור התנגד להגשת ת/2, שכן, לטענתו, לא ידע כי קיים סרטון, שכן הדבר לא צוין ב-ת/1 או בתיק החקירה. על אף האמור, התקבלה הראיה, אך מחמת טעות, לא נימקתי את הדרוש נימוק, בהחלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 5.11.19 ואין חולק, כי העדר הנימוקים הנדרשים, פגע בהגנתו של הנאשם.

עוד ייאמר, כי מחקירתו הנגדית של העד, עלה כי היה עמו בניידת מתנדב בשם אבי רביע, שלא נמצא ברשימת עדי התביעה, מבלי שניתן נימוק לכך, על ידי עד התביעה ולעניין זה, ראה עפ"ת 8772-08-13 רייחלביץ נ' מדינת ישראל .

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ו טבת תש"פ, 23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים

מורה על ביטול הדיון. פסק הדין יישלח לצדדים.