1

בפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר כדין ביום 11.09.17 כנגד המבקשת שהינה מועצה.

עסקינן בדו"ח המהווה ברירת משפט (אי ציות לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה).

המאשימה מתנגדת לבקשה.

עיון בתיק ובבקשה מלמד כי עסקינן עבירה מיום 30.06.16.

על פי המצוין בסעיף 4 לבקשה, הדו"ח התקבל במשרדי המועצה ב-28.02.17 ואף שגילו לכאורה כי במועד הרלוונטי לעבירה, ברכב נהגה עובדת המועצה, נמנעו מלפנות למשטרת ישראל בבקשה להסבת הדו"ח והחליטו להגיש בקשה להישפט בבית המשפט לצורך ביצוע הסבה.

התנהלות זו כשלעצמה פגומה.

המהלך הנכון ודרך המלך במיוחד במקרים של ברירות משפט, היא פנייה קודם כל למשטרת ישראל לצורך הסבת הדו"ח.

2

אין הצדקה להטריח את המערכת המשטרתית בהגשת בקשה להישפט.

גם אין הצדקה להעמיס על בתי המשפט ע"י הגשת בקשות להישפט, שלא לצורך.

הדו"ח כוון למבקשת ומשהגישה בקשה להישפט, היה עליה להתייצב לדיון ו/או להבטיח התייצבות הנהגת הנטענת.

ואולם, המבקשת או מי מטעמה לא טרחו להתייצב, הייתה שפיטה בהעדר ומכאן הבקשה הנוכחית.

התנהלות זו פוגעת בהתנהלות יעילה של בית המשפט.

בשים לב לסעיף 130 לחסד"פ ונוכח ההתנהלות האמורה, מוצא בימ"ש לנכון לבטל את פסק הדין כדי למנוע עיוות דין ואולם, המבקשת תשלם סך של 2,000 ₪ לטובת אוצר המדינה תוך 60 יום.

המאשימה תבחן את פרטי הנהגת הנטענת כמפורט בתצהיר ותשקול עמדתה להסבה תוך 7 ימים.

התיק נקבע למענה ליום 04.12.17 שעה 13:00.

אם לא תהא התייצבות תהא שפיטה בהעדר.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ח, 09 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.