1

בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף, וזאת כאשר רשיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1996.

המאשימה ביקשה כי אטיל על הנאשם עונש של מאסר, פסילה ממושכת ועונשים נלווים.

הסנגור הסביר כי הנאשם אינו מחדש את רשיונו עקב קושי כלכלי וכי מדובר באדם נורמטיבי המפרנס את משפחתו וביקש כי אסתפק בהטלת עונש של מאסר מותנה.

אינני רואה הבדל של ממש בין העבירה אותה ביצע הנאשם לבין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הנאשם אינו מחזיק ברשיון נהיגה תקופה ממושכת, כ - 17 שנים ביום העבירה, ורשויות המדינה סירבו לחדש את רשיונו. אין חשיבות ממשית לסיבה בגינה הנאשם אינו רשאי לחדש את רשיונו ואין שוני מהותי בין מצבו לבין מי שרשיונו נשלל מסיבה כלשהי.

מתחם הענישה בנסיבותיו של התיק דנן:

בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשע"ב - 2012 נקבע כי ככלל, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין התשל"ז 1977, להלן: "החוק"). עקרון זה פורש בפסיקת בית המשפט העליון כעקרון הגמול (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13)).

2

כאמור לעיל סבורני כי יש להתייחס לתיק זה כתיק של נהיגה בפסילה ולפיכך אף מתחם הענישה יהיה בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות, ולמעשה אף באי-כוח הצדדים אינם חולקים על כך, אלא שכל אחד מהם טען לענישה ראויה בקצה אחר של המתחם, האחד לחומרא למאסר בעבודות שירות והשני לקולא, למאסר מותנה.

השיקולים לקביעת עונשו של הנאשם שלפניי:

קביעת העונש ההולם לתיק הספציפי דנן תיעשה לפי נסיבות המקרה ולפי נסיבותיו של הנאשם.

כאמור לעיל, המדובר בפקיעה ארוכה מאוד של רשיון הנהיגה, למעלה מ - 17 שנים. עוד יש להביא בחשבון לחומרא כי מדובר בעבירה חוזרת של הנאשם. הנאשם קיבל רשיון בשנת 1988, ולאחר 8 שנים בהן ביצע למעלה מ - 40 עבירות לא חידש רשיונו. אולם עיון בגליון ההרשעות שלו מגלה כי מאז פקע רשיונו הוא ממשיך וצובר הרשעות, דהיינו ממשיך ונוהג כמעט באופן קבוע למרות שרשיונו אינו תקף, והרשויות קבעו כי אינו רשאי לחדשו בשלב זה. חלק מהעבירות אינן עבירות של נהיגה בלא רשיון תקף, כך שאינני יכול לשלול כי בחלק מהתקופה החזיק ברשיון זמני, והמאשימה לא הוכיחה כי לא כך הדבר. עם זאת, לחובת הנאשם לפחות 10 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בלא רשיון תקף.

לקולא יש להביא בחשובן לטובת הנאשם את הודאתו המיידית ואת טיעוני הסנגור בדבר היותו אדם נורמטיבי בדרך כלל, העובד לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לפסוק כדלהלן:

*          אני דן את הנאשם ל- 30 ימי מאסר בפועל.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, במעון עתידות - עכו, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 7.8.14.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 5.10.14 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם משטרת טבריה. מאחר ומדובר בתאריך בו אמור לחול חג אל אדחא, רשאי הנאשם לבקש דחייה קצרה של תחילת ריצוי.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

3

*          אני דן את הנאשם לארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא רשיון נהיגה תקף שאינה מסוג ברירת משפט.

*          אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים.

כפי שעולה מכתב האישום, ועל פי הצהרת הנאשם אין הוא מחזיק רשיון תקף להפקדה.

לפיכך, הפסילה בתיק זה תחושב מהיום בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת שטרם הסתיימה או חושבה. הנאשם יפנה למשרד הרישוי לשם חישוב הפסילה. למען הסר ספק, מובהר לנאשם כי הפסילה בתוקף מהיום, הנהיגה אסורה עליו, וכל עוד לא תינתן החלטה בדבר חישוב הפסילה, היא לא תסתיים.

*          אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

*          בנסיבות אינני גוזר על הנאשם קנס, ואני מורה לו לחתום על התחייבות כספית על סך 4000 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה שנתיים מהיום. ההתחייבות תיחתם בתוך 14 יום, שאם לא יחתום ייאסר למשך עשרה ימים.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הממונה לעבודות שירות.                    

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

ניתן היום, 7 בספטמבר 07 ספטמבר 2014, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד חליל וב"כ המאשימה עו"ד סעד.