בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשמת. הנאשמת זומנה למשפטה כדין באופן בו זימון למשפטה נמסר לה ידנית ע"י השוטר. והנאשמת חתמה על אישור המסירה.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

הנאשמת קיבלה את הזימון לדיון ידנית ולכן לא ברור כיצד לא ידעה על מועד הדיון, משכך, אין הצדקה לאי התייצבות הנאשמת לדיון.

הנאשמת לא העלתה טענות ממשיות בעלות משקל המראות כי נגרם לה עיוות דין.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשמת.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ג, 27 יולי 2023, בהעדר הצדדים.