1

הנאשם זוכה מחמת הספק ולהלן נימוקי הכרעת הדין:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 02/12/16, בשעה 01:40 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג סקודה, מ.ר 4865134, בכביש 2 ק"מ 51. באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב ולא ציית לתמרור 302 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו ולא עצר את הרכב לפני קו העצירה, בניגוד לתקנה 22(א) ו-64 (ד) לתקנות התעבורה.

2

הנאשם כפר בביצוע העבירה והעלה טענות על התנהגות השוטרים באירוע.

פרשת התביעה:

יעקב טרשד, מתנדב בימת"א שרון כפר סבא , ערך הודעת תשלום קנס- ת/1.

העד אינו זוכר את האירוע והעיד על פי כתוב. העיד שבמקום שני תמרורי עצור המוצבים בצורה תקינה, הנאשם יצא מהיציאה מתחנת הדלק ויצא בצורה רצופה לכביש.

בחקירתו הנגדית אישר שבדוח רשום שמזג האוויר חורפי, קר ללא גשם ושרשם את דברי הנאשם.

כמו כן הושמעה לעד הקלטה- נ/3 וצורף תמלול- נ/2.

העד הסביר כי הנאשם רצה לקבל את פנקס הדוחות בניגוד לנהלים ועל כן הוא סירב למסור לו.

התביעה הודיעה כי היא מוותרת על עדותו של עד הנוסף טלקר שלום כי הוא לא יכול לשפוך אור על העבירה.

פרשת ההגנה

הנאשם בחר להעיד להגנתו, באמצעותו הוגשו צילומים של תמונות שערך- נ/1.

סיפר כי באותו יום היה יום חורפי וירד גשם כבד כך שלא יודע האם לשוטר הייתה ראות טובה , יצא מתחנת הדלק שיש לה מפתח רחב לכיוון הכביש. הסביר כי כאשר יוצאים מתחנת הדלק יש עצירה והשתלבות. הסביר כי הגיע לתוך תחנת הדלק, לא פנה ימינה , עצר עצירה מלאה לפני קו העצירה ואז המשיך ישר.

בחקירתו הנגדית אישר כי על פי התמלול הוא ביקש לכתוב שפנה שמאלה מתחת הדלק וזאת כדי לעצור ולראות שלא מגיעה מכונית ומקו העצירה המשיך ישר, עוד אישר קיומם של תמרורי עצור במקום ולמיטב זכרונו עצר ולא גלש.

כמו כן ציין שעמו הייתה בת זוגתו ברכב.

לשאלת בית המשפט ציין כי הניידת הייתה מאחוריו.

דיון והכרעה

3

לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה והנאשם, התרשמתי מהופעתם בפניי ובמסמכים שהוגשו, התעורר בליבי ספק אם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ואנמק:

ראשית כל מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי.

בנסיבות המקרה כפי שנרשם בת/1, עולה כי באירוע היו נוכחים שני שוטרים, עד התביעה ושותפו.

מעיון בנסיבות המקרה עולה כי לשותפו של עד התביעה שהעיד היה תפקיד פעיל בעת האכיפה, הרי עד התביעה ציין בת/ 1 כי ".. ביקשתי משותפי שיפעיל כחולים וייצא לקראת הרכב". רישום זה מעיד על שיתוף פעולה של שותפו בעת האכיפה, ועדותו הייתה יכולה לשפוך אור על האירוע.

בנוסף, בעדותו מסר עד התביעה "מה שאני זוכר, אני עוצר בהמשך ביחד עם השותף, מסביר את מהות העבירה ורושם את הדוח" (עמ' 4 שו' 1-2), כך שהיה על התביעה להביא את השותף להעיד או להגיש את אשר רשם אפילו אם לא הבחין בביצוע העבירה.

אולם התביעה הודיעה כי היא מוותרת על העד הנוסף כי הוא לא יכול לשפוך אור על העבירה, דבר שאינו מובן מאליו מהנסיבות שפורטו ע"י עד התביעה שהעיד.

בנוסף לכך עד התביעה שהעיד מסר כי מדובר באירוע לפני שנה ולא זוכר כל כך מה היה.

בתיאור העובדות מנסיבות המקרה עולה כי העד היה בניידת סמויה כ-25 מטר מהתמרור המוצב מימין ומשמאל אולם הוא לא פירט באיזה צד הוא עמד האם בצד ימין או בצד שמאל וכיצד היה יכול להבחין בעבירה.

מכל הנימוקים הנ"ל התעורר בליבי ספק אם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום והחלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.

מזכירות תשלח נימוקי הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ח, 26 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.