1

בהמשך להחלטות הקודמות הוגשה בקשה שלישית לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות בתיק זה.

אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשה.

כאמור בהחלטות הקודמות, בתיק אישור מסירה כדין לפיו לא דרשה הנאשמת את הזימון שנשלח אליה. הזימון נשלח לכתבות מלאה ונכונה וטענה בדבר בעיות אפשריות בחלוקת הדואר אין בה כדי לסתור את חזקת המסירה.

2

לגופו של עניין שבה ומעלה הנאשמת טענה כללית בדבר נהיגת אחר ברכב, אך אינה יודעת לומר את פרטיו ומקל וחומר שאינה מצרפת תצהיר של אותו נהג. אין בטענה מסוג זה כדי לסתור את חזקת הבעלות המטילה אחריות בלעלים של רכב לעבירות המתבצעות בו כל עוד לא נמסרו פרטי הנהג. הנאשמת הונחתה לפרט טענותיה כנגד העבירה בהחטות הקודמות, אך לא עשתה זאת והדעת נותנת כי אין היא יכולה לנקוב בשם הנהג, ולפיכך האחריות לעבירה הינה עליה.

המדובר בעבירה מסוג הזמנה לדין ועל הנאשמת נגזר קנס בלבד, בסכום דומה לקנס בגין עבירת ברירת משפט על מהירות נמוכה יותר, כך שבוודאי לא ניתן לומר ששפיטתה שלא בפניה גרמה לענישה חמורה מדי.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ארכה לתשלום הקנס עד יום 20.4.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018.