1

הנאשם הובא לדין בגין עבירה של אי ציות לתמרור עצור.

לפי כתב אישום, ביום 11/4/12 בשעה 15:55, בצומת הרחובות יצחק שדה - מרדכי, בקרית אתא, לא ציית הנאשם לתמרור עצור.

הנאשם כפר בתקינותו של התמרור וטען להגנתו שתמרור העצור היה מותקן הפוך ("היד" שבתמרור פונה לעבר הנהג אך הפוכה).

המאשימה העידה את שני עדי הראיה לביצוע העבירה, השוטר מאהר יוסף - עורך הדוח, ומתנדב שהיה העימו, מר עופר טמסוט.

2

השוטר מאהר הבהיר, כי הבחין בנאשם מגיע בנסיעה רציפה ולא מציית לתמרור העצור. כשהורה לו לעצור וביקש ממנו להזדהות, סירב הנאשם להזדהות. במקום התפתח ויכוח, בשל אי שיתוף הפעולה מצד הנאשם, אי רצונו להזדהות וסירובו לעיכוב לתחנת המשטרה. השוטר מסר כי הנאשם היה עסוק עם סולם על רכבו ולא שעה להפצרות השוטרים אליו. בסופו נאלץ השוטר לעכב את הנאשם. באשר לתקינות התמרור, השוטר מאהר מסר, כי התמרור היה מוצג כדין אחרת לא היה אוכף את העבירה.

המתנדב עופר טמסוט, חזר אף הוא ותיאר כיצד הבחין בנאשם חולף בצומת בנסיעה רציפה ולא עוצר. הוא שלל את טענות הנאשם בדבר הפעלת אלימות נגדו וכן את טענתו בדבר היותו של התמרור מוצג הפוך ושלא כדין.

הנאשם הדגיש בעדותו כי הופעלה עליו אלימות ע"י השוטר מאהר. לדבריו, השוטר סובב את ידו מאחורי גבו, והתנהג אליו באופן בוטה ואלים. הנאשם לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע סירב להזדהות ולהתלוות לשוטר, כבקשתו, לתחנת המשטרה על מנת שניתן יהיה לזהותו. יצוין, כי הנאשם לא הגיש כל תלונה למח"ש ביחס לטענות שהעלה לראשונה בשלב שמיעת הראיות ביחס לאלימות שהופעלה לדבריו עליו.

באשר לחובת העצירה הצומת, הנאשם, אישר בעדותו הראשית כי אכן לא עצר בצומת. לדבריו, האט, וכך אמר: "אני נסעתי מרח' יצחק שדה לרח' מבצע סיני הגעתי לצומת, האטתי ולא עצרתי בצומת" (עמ' 3 שורה 30 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית, אישר זאת שוב, והוסיף וטען כי על השוטר היה להבין זאת לבד, לגשת לתמרור, ולראות שהוא לא תקין, וזאת למרות שלא העלה כל טענה זו בפניו. בהקשר זה, יצוין, כי בתגובתו לדוח לא אמר לשוטר דבר וחצי דבר בענין אי תקינות התמרור, היותו הפוך, אלא טען שעצר בצומת.

3

יצוין, כי הואיל ולא נמסר מידע ביחס למצלם התמונה, מקום הצילום היא לא הוגשה כראיה מטעם הנאשם, אם כי אפשרתי לנאשם להציגה בפני השוטר על מנת לקבל את התייחסותו ואף ביהמ"ש עצמו התרשם ממנה. אעיר, כי לאור הנטען ע"י שני השוטרים ביחס לתקינות התמרור בעת ביצוע האכיפה, אכן קיים, בנסיבות אלה, חשש, כי יש רגליים לסברה שהעלה התובע במהלך המשפט, אם כי אינני ניזקק לקבוע דבר בענין זה.

לאור עדויות השוטרים שלא נסתרו בחקירה נגדית, הנני קובע כממצא עובדתי כי התמרור היה מוצב במקום כדין.

בנוסף, בהסתמך על עדויותיהם בענין אי ציותו של הנאשם לתמרור, שקיבלו חיזוק של ממש מהודאה ברורה וישירה מפי הנאשם עצמו, אני מוצא להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד , 16 פברואר 2014, במעמד הצדדים

חתימה