1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שכאשר נהג הנאשם במכונית בצומת הרחובות הנרייטה סולד ושד' שאול המלך בת"א, ולכשהתקרב למעבר חציה, לא איפשר הוא ,עפ"י הטענה, להולך רגל שחצה במעבר החציה להשלים את החציה בבטחה, וזאת בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת הגב' מריה גומזוב (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר דניאל זכריה (ע.ה.1).

מסקנתי לאחר מתן הדעת למיכלול שהובא בפני הינה שהתביעה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה בתיק זה , וזאת אף לכשמביא אני בחשבון שעדות תביעה יחידה מטעם התביעה מצויה בפני.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

2

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם על כי הוא אכן נע עם מכוניתו, כפי שתיארה השוטרת, מכיוון מערב למזרח בשד' שאול המלך וכי גם נכון הדבר שנע בנתיב הימני מתוך שניים לכיוון זה.

עוד לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי במיקום בו עסקינן גם מסומן באופן ברור ובולט לעין מעבר חציה.

הנאשם לא סתר בכל דרך את דבר תצפיתה הראויה של השוטרת אל עבר מעבר החציה ממקום עמידתה, ולמעשה ניכר שלא חלק הוא כלל על היבט זה בדרך חקירתו את השוטרת בחקירה נגדית.

לא נסתרה גירסת השוטרת, כביטויה בדו"ח , על כי שדה הראיה שלה אל עבר הדרוש לאכיפה היה שדה ראיה נקי.

הנאשם אף אישש ענין זה בהעידו כי אף הוא עצמו ראה מנגד את השוטרת ושהיא אכן עמדה בתצפית בצד ימין של הכביש. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורות 1-5 לפרוטוקול). על כך ייאמר שאם יכול היה הנאשם לראות את השוטרת אזי - באותו קו ראיה - יכולה היתה השוטרת לראות אותו.

אף לא נסתר כי האירוע התרחש באור יום (בשעה 09:55 בבוקר ביום קיץ) וכי, כפי שתיארה השוטרת בדו"ח, הראות היתה טובה.

השוטרת ידעה לפרט - וגם זאת לא נסתר בכל דרך ע"י הנאשם - כי מעבר החציה בו עסקינן מנה 7 פסים.

עוד ידעה השוטרת לפרט כי הולך רגל, אשר החל לחצות את המעבר הנ"ל מכיוון צפון לדרום, הגיע לפס השני מתוך שבעה פסים ונאלץ להאט בכדי שרכב הנאשם יוכל לעבור.

3

מחקירתו הנגדית של הנאשם בידי התביעה במהלך דיון ההוכחות עלה שהנאשם העיד על עצמו שביחס לחלק השמאלי של מעבר החציה (הימנו נטען כזכור כי הולך הרגל חצה, כלומר חצה מצפון לדרום) לא ראה הנאשם חלק ממעבר החציה, וזאת, כפי שהבהיר הנאשם על עצמו(ציטוט): "...(כ)שאתה 5 או 10 מטר לפני המעבר, אין לך זוית ראיה". (מתוך עדות הנאשם בענין זה בעמ' 4 שורות 10 עד 19 לפרוטוקול).

רוצה לומר שהנאשם עצמו מכיר בכך, בעדותו כאמור, על כי בשל קירבתו למעבר החציה לא היה בידו, לדבריו, לראות חלק ממעבר החציה.

רוצה גם לומר לפיכך שאין הנאשם יכול לסתור (בדרך של עדות על אשר ראו או לא ראו עיניו בפועל) על כי במיקום המדובר על מעבר החציה אכן היה הולך רגל שהגיע בהליכתו כבר לפס השני.

ובמילים אחרות - אין הנאשם סותר ,בדרך של עדות ישירה, את גירסת השוטרת בדבר קיום הולך רגל בפס השני על מעבר החציה.

בתגובתו על אתר אף אמר הנאשם כדלקמן:

"לא ראיתי אותו".

בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי כך אכן אמר לשוטרת על אתר וכי כך הוא גם חוזר ואומר זאת בבית המשפט. (ראה נא את עדות הנאשם הנכבד בעמ' 5 שורות 8-9 לפרוטוקול).

הנה כי כן, גירסת השוטרת לא נסתרה, ואף הסתבר כי היא גם דייקה ורשמה באופן מדוייק את תגובתו של הנאשם על אתר.

הנאשם ביקש להתגונן בטענה אשר לפיה ,לגירסתו, היה רכב נוסף שנע באותו כיוון, אך בנתיב השמאלי, ומכאן, לשיטת הנאשם (ככל שהבנתי את עמדתו) "מי שהיה דורס את הולך הרגל זה הרכב השני, משמאלי". (ציטוט מדברי הנאשם בעמ' 5 שורות 1-2 לפרוטוקול).

4

על כך אין אלא להשיב לנאשם כי אפילו היה רכב נוסף כאמור שקיפח אף הוא אולי את זכותו של הולך הרגל שהחל בחציה, אין הדבר משחרר את הנאשם מאחריות, שהרי במקרה שכזה, ככל שקרה, גם על הנאשם, כנהג, היה לעצור לפני מעבר החציה ולאפשר להולך הרגל להשלים את החציה שהחל במעבר החציה (ובוודאי שלא להמשיך לנוע בעיוורון ביחס לנעשה בצד השמאלי של מעבר החציה).

עוד טען הנאשם כי הוא סבור שהשוטרת נקלעה לטעות, וזאת, לדברי הנאשם, בכך שהיא התייחסה, לשיטת הנאשם, בכלל לקטע מעבר חציה אחר (זה שעוד לפני אי התנועה).

על כך אין אלא בכל הכבוד להשיב לנאשם כי הוא כלל לא חקר נגדית את השוטרת בכיוון זה.

לאור עדות השוטרת והפרטים שרשמה הן באשר לכיווני הנסיעה ונתיב נסיעת הנאשם והן באשר למיקום הולך הרגל וכיוון חצייתו כדי 2 פסים מתוך 7, אינני סבור כי עלה בידי הנאשם (בשים לב גם לכך שכלל לא העלה אפשרות זו בפני השוטרת בחקירה נגדית) להראות כי השוטרת התבלבלה כביכול בין שני כיווני הנסיעה ומעברי החציה בשד' שאול המלך במקום.

לאור כל המפורט ומנותח לעיל מסקנתי היא כאמור שהוכחו כדבעי עובדות כתב האישום כלפי הנאשם.

הנאשם מורשע לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ה , 02 פברואר 2015, במעמד הצדדים.

קלדנית - מירי ק.