1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג ברכב (אופנוע) לא ציית הוא עפ"י הטענה לתמרור 815 שסומן על פני הכביש בכך שעבר הוא על השטח המסומן וזאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת אורנה בר-זיו ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגש מסמך עליו מודפסות שתי תמונות (סומן נ/1).

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לראיות, לעדויות ולסיכומי הצדדים הינה שעלה בידי התביעה להוכיח כנדרש את אשר יוחס לנאשם בכתב האישום.

ראשית ייאמר שהנאשם לא כפר בדבר קיום התמרור 815 שסומן על פני הכביש וגם לא כפר הוא בכך שאכן הוא נע עם אופנוע לכיוון צפון במקום ובזמן הנקובים בכתב האישום וביצע שם פניה ימינה.

הנאשם טען עם זאת בעדותו כי כשבועיים לאחר מתן הדו"ח נצבע מחדש השטח המסומן. אלא שמהתמונות שהציג הנאשם עצמו (נ/1) ,אשר לדבריו צולמו ביום מתן הדו"ח, עולה כי השטח המסומן נראה היטב גם כך - כלומר אף טרם הצביעה הנטענת. התמונות מהוות למעשה חיזוק לרישומיה של השוטרת לפיהם התמרור 815 " מסומן באופן ברור וגלוי ".

מעבר לכך אף ייאמר בהקשר זה כי הנאשם אף ציין כי הוא נוהג לנסוע במקום זה ובכיוון זה מידי יום ביומו, ולפיכך ממילא לא הכחיש הנאשם כי בנוסף לדבר הסימון הנראה בתמונותיו הוא גם מכיר את המקום. (ובמילים אחרות - הנאשם לא טען כי הסימון על הכביש - דהיינו התמרור המדובר - היווה לו כביכול הפתעה).

2

הנאשם לא שלל כי השוטרת אכן עמדה בתצפית ,כגירסתה, על שטח ההפרדה הבנוי שהוא המשכו של השטח המצוייר על פני הכביש.

למעשה הנאשם אף אישר שכך אכן היה. (ראה נא את עדות הנאשם והסבריו אודות מיקום עמידת השוטרת).

זאת ועוד: הסתבר מחקירתו הנגדית של הנאשם בבית המשפט כי למעשה הוא לא ראה את השוטרת אלא רק בשלב שבו היא כבר סימנה לו לעצור. הוסיף והעיד הנאשם כי בשלב הזה הוא היה במרחק של כ - 10 מטרים בלבד מהשוטרת.

מאחר שהנאשם העיד כאמור כי הוא לא ראה את השוטרת אלא אך ורק בשלב שבו היא כבר סימנה לו לעצור, לא יכול היה הנאשם ,מטבע הדברים, לסתור, וגם לא סתר, את גירסת השוטרת ולפיה היא היתה מרוכזת וצפתה אל עבר הדרוש לאכיפה וגם שמרה על קשר עין רצוף.

השוטרת ידעה לפרט בדו"ח את מהלכיו של הנאשם עם אופנועו בשטח ההפרדה ולגירסתה נסע הוא על כל שטח ההפרדה.

לאור המפורט לעיל נחה דעתי כי לשוטרת היתה כאמור תצפית ראויה אל עבר הדרוש לאכיפה במקום האירוע ואל עבר הנאשם אגב תנועתו שם עם אופנועו וכי את הפרטים שציינה בדו"ח אכן ראתה אל מול עיניה.

הנאשם שירטט והעיד כי הוא ביצע תימרון (כפי שסימן בחץ ע"ג שני התצלומים בנ/1). ניכר משרטוט הנאשם כי לשיטתו הוא ביצע ,לדבריו, את התימרון עם האופנוע בסמיכות רבה מאד לתחילת הסימון על הכביש ואז נע ,לדבריו, בנתיב שבו היו כלי רכב ועבר ,לדבריו, במירווח בן חצי מטר שבין כלי הרכב לבין הסימון של התמרור 815 אשר על פני הכביש.

אני נותן אמון בדברי השוטרת על כי מעבר הנאשם עם אופנועו היה על גבי סימון התמרור 815 לאורכו.

הנאשם בחר לחקור את השוטרת בחקירה נגדית קצרה יחסית (על אף שהוסברה לו משמעותה וחשיבותה של חקירה נגדית) וכאמור לא מצאתי כי נסתר שלשוטרת היתה תצפית טובה ומתמשכת על מהלכיו של הנאשם.

השוטרת גם הדגישה כי לו היתה היא מסונוורת או לו היה לה ספק כלשהו, לא היתה היא אוכפת במקום או נותנת דו"ח.

אין טענה כי יש היכרות קודמת כלשהי בין הנאשם לשוטרת אשר כביכול יש בה כדי למנוע אובייקטיביות באכיפה ע"י השוטרת.

אף אין בידי לקבוע בנתונים שבפני כי השוטרת נקלעה לטעות בהבחנה.

אציין אגב כי אני נמנע מלתת משקל לכך שהנאשם הלין בפני השוטרת בתגובה הספונטנית שלו על אתר על כך שאין היא נותנת לו אזהרה.

3

אין טענה מפי הנאשם כי בעת האירוע ירד גשם או היה מזג אוויר רע או הסתרה כלשהי, ולמעשה תמונותיו של הנאשם מלמדות על מזג אוויר נאה ועל צומת אשר מואר היטב.

אציין לבסוף כי ער אני לכך שבתיק זה יש עדת תביעה יחידה ושמתי זאת לנגד עיני בעת כתיבת הכרעת דין זו.

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 19.11.14 במעמד צדדים