1

מדובר באישום מסוג ברירת משפט.

הנאשם זומן כחוק ליום 11.1.22

ביהמ"ש נעתר לבקשת דחייה אשר הוגשה ע"י עו"ד דעד מחאג'נה, והדיון נקבע ליום 2.6.22 שעה 9:00.

בהחלטה נקבע כי נוכחות הנאשם חובה.

ביום הדיון ביהמ"ש המתין עד שעה 10:32 ומשלא הייתה התייצבות לנאשם וכן סנגוריתו לא התייצבה - ניתן פס"ד במעמד צד אחד.

לא רק שהסנגורית המלומדת לא טרחה להתייצב לדיון במועד.

משהתייצבה בשעה מאוחרת יותר, לאחר שביהמ"ש כבר חתם פרוטוקול הדיון, והסנגורית הייתה מודעת לכך כי הדיון הסתיים וניתן פסק דין, מצאה הסנגורית לנכון להיכנס לאולם ביהמ"ש ולהפריע למהלך במהלך דיון אחר שהתקיים באותם שעה. הסנגורית טענה כי שלחה את עו"ד רפיק עסלי "להוציא את התיק", אולם הן התובעת והן ביהמ"ש מסרו לה כי עו"ד עסלי כלל לא נכנס לאולם ביהמ"ש.

הסנגורית ניסתה לנהל דין ודברים עם ביהמ"ש אולם נאמר לה כי אל לה להפריע לביהמ"ש הנמצא בעיצומו של דיון אחר ולפיכך רשאית להגיש בקשה בכתב.

צר לי לקבוע כי האמור בכותרת הבקשה: "פס"ד שניתן בהעדר מהיום 2.6.22 עבירה בניגוד לסעיף 22(א) לפקודת התעבורה כאשר הח"מ נכחה באולם..." (ההדגשה איננה במקור), מהווה הצגה מטעה של ההתרחשות, באשר מגישת הבקשה הגיעה באיחור רב לאחר הדיון ופסה"ד נחתם זמן מה לפני כניסתה לאולם ביהמ"ש.

2

זאת ועוד, בבקשה תחת הכותרת "התייצבות בתאריך הדיון" סעיף 1, כותבת הסנגורית: "הח"מ התייצבה ביום הדיון כאשר נכחה באולם בית המשפט, ובהיותה בבית המשפט עודכנה באמצעות אפליקציית (נט המשפט) כי בתיק הנ"ל יש פסק דין בהעדר. וזאת על אף איחור של מספר דקות". (ההדגשה איננה במקור).

צר לי לקבוע כי אף בכך הצגה מוטעית של הדברים. ביהמ"ש המתין להתייצבות הנאשם וכן להתייצבות הסנגורית מן השעה 9:00 ועד שעה 10:32.

לא מצאתי בבקשה כל הסבר מדוע לא טרח הנאשם להתייצב ומכל מקום אף לא טרחתי לשחררו מחובת התייצבות.

יודגש כי הנאשם לא התייצב כלל לא במועד, לא בזמן מתן פסה"ד ואף לא בשעה שהסנגורית נכנסה לאולם ביהמ"ש.

לא מצאתי כל הסבר מדוע טוענת הסנגורית בס' 2 כי:"... הינה מעודכנת שהדיון הינו בשעה 10:00", הדיון נדחה לבקשת הסנגורית ונקבע לשעה 09:00, אין המדובר בעדכון אלא בהחלטה מקורית של ביהמ"ש אשר ניתנה כבר ביום 10.1.22.

אשר לשאלת עיוות דין, אין בבקשה כל הכחשה לכך שהעבירה אכן נעברה.

בטענה כי הסנגורית מייצגת מעל 50 נהגים נוספים - בכך אין כדי לגרום לביטול גזה"ד מחמת החשש לעיוות דין.

העונש שהוטל על הנאשם הולם את העבירה ונימוקיו מפורטים בגזה"ד.

הסנגורית לא טענה כלל כי העונש אשר הוטל על הנאשם איננו הולם.

לנגד עיניי דברי כב' ביהמ"ש העליון ברע"פ 849/22 אשר סמך ידיו על גז"ד שניתן בבימ"ש קמא בהעדר התייצבות הנאשם וסנגוריתו ושם נגזר עונש של פסילה למשך 24 חודשים, קנס על סך 2000 ₪ ופסילה על תנאי.

אין באמור בבקשה כדי ליצור חשש לעיוות דין.

הבקשה נדחית.

3

ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בהעדר הצדדים.