בפני בקשת הנאשם לחישוב תקופת פסילתו בת ה-9 חודשים מלהחזיק ברישיון נהיגה, על פי גזר דין שניתן ביום 29/11/2015, בנוכחות בא כוחו, כך שתתחיל מיום גזר הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ולמרות שתגובת המאשימה טרם ניתנה - דין הבקשה להידחות.

ראשית, על פי הפסיקה, הסמכות לדון בבקשה לחישוב תקופת הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט (ראו הלכת ג'אבר - בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14/4/2014),). ככל שהבקשה מכוונת להיבט זה, דינה להידחות מטעם זה כשלעצמו.

על כן, הנאשם יכולך לפנות אל רשות הרישוי, שהיא הגורם המקצועי שעליו לתת את ההחלטה לעניין חישוב מניין ימי הפסילה של הנאשם. מדובר בעניין מנהלי שעל הרשות המקצועית להחליט בו וכנגד החלטת הרשות ניתן יהיה, במידת הצורך, להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

שנית, פקודת התעבורה ותקנות התעבורה כוללים חיוב מעשה אקטיבי-פורמלי של הנהג לשם תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רישיון או חלף רישיון באמצעות תצהיר או אישור הפקדה במקרה של הפקדה בהליך קודם.

כך גם נקבע באופן מפורש בגזר הדין אשר ניתן בנוכחות בא כוח הנאשם - "רישיון נהיגה או תצהיר יופקד היום. אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו יחשב כפסול מלנהוג, אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד, ואם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף יפנה למזכירות בית המשפט".

הנאשם לא פעל כמצוות בית המשפט ולא כמצוות המחוקק.

המזכירות הנפיקה אישור הפקדה מיום 21/05/23 בהתאם לתצהיר הנאשם אשר צורף לבקשה זו וכדין נהגה - אישור ההפקדה ניתן מיום נקיטת אקט אקטיבי פורמלי בתיק זה.

הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.