1

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם ביום 23/04/14.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 700 ₪ בגין עבירה של מעבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36 (ג) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בכך שלא קיבל לידיו הזמנה לדיון ונודע לו על גזר הדין במקרה עת שביצע בדיקה בתיק אחר מול המזכירות.

עוד טען ב"כ המבקש, כי המבקש כופר במיוחס לו ויש בידיו טענות הגנה טובות אשר יכולות להביא לזיכוי מוחלט ולכן ביטול פסק הדין הינו הכרחי על מנת להימנע מגרימת עיוות דין למבקש וליתן יומו בפני בית המשפט.

ב"כ המשיבה, התנגדה לבקשה היות וב"כ המבקש לא הציג אסמכתאות התומכות בטענותיו וטענותיו נטענות בעלמא.

כמו כן, למבקש היה יומו בבית המשפט והלה בחר שלא להגיע לדיון.

2

עוד טענה ב"כ המשיבה, כי דין טענת המבקש בדבר אי קבלת זימון לדיון, דינה להידחות היות ובאישור המסירה בו מצויין כתובתו של המבקש כפי שציין בבקשה להישפט, צויין "לא נדרש" - מה שמהווה מסירה לכל דבר ועניין.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובתצהיר שצורף מטעם המבקש. מצאתי לנכון שלא להעתר לבקשה. המבקש לא הציג כל אסמכתא או הוכחה לטענתו כי לא קיבל הזמנה לדיון. יתרה מזאת, אישור המסירה אשר חזר בציון "לא נדרש" אכן מהווה מסירה כדין ועל המבקש להלין אלא על עצמו.

עוד לומר כי היתה באפרות הנאשם לערוך בירור בדואר אבל זה לא נעשה.

המבקש לא נתן טעם ראוי לאי התייצבותו וטענתו כי יש בידיו טענות הגנה טובות אינה מספקת להוכחה כי אי העתרות לבקשה תוביל לעיוות דין.

משלא הציג המבקש נימוקים ראויים המצדיקים את ביטולו של פסק הדין ובהתייחס לכך שקיבל קנס בסך 700 ₪ ללא כל רכיב ענישה בדמות פסילה. אין אני רואה בענישה זו - ענישה מחמירה- אשר אי ביטולה תביא לעיוות דין.

משכך, הבקשה נדחית.

עותק מההחלטה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ד, 22 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

3