1

המבקש עותר בבקשה לביטול פסק דין ולחילופין לעיכוב ביצוע העונשים שהושתו במסגרתו.

1.                  נגד הנאשם הוגש כתב אישום ועל פי העובדות שפורטו בו, נתפס הנאשם ביום 20.8.2011 נוהג בכביש 90 כשהוא שיכור ותחת השפעת סם מסוכן. הנאשם לא התייצב למשפטו והורשע בהעדרו ביום 21.6.2012, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) ו64 ב(א) לפקודת התעבורה, בגזר הדין הושת עליו בין היתר העונשים של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, פסילה על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 2,500 ₪.

2.                  המבקש נועץ נימוקיו בטענה כי לא ידע על מועד הדיון שנקבע ליום 21.6.2012 מאחר והזמנה למשפט נשלחה לכתובת שגויה (ת.ד 165 באילת במקום כביש עוקף 24 טייבה ת.ד 165), בנוסף מלין על כך כי עורך דינו מי שייצג אותו דאז (עו"ד עבד סמארה) לא יידע אותו בדבר מועד הדיון וגם לא בדבר שפיטתו בהעדר. כן ציין כי הפסילה שהושתה עליו נודעה לו רק ביום 25.5.2014 בפנייתו למשרד הרישוי לצורך בירור מכסת נקודות שנצברו לו.

3.                  המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הציג נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטולו של פסק הדין ולא הניח תשתית עובדתית לפיה ככל שלא יבוטל פסק הדין יגרם לו עיוות דין. בתמיכה לטענותיה הפנתה לרע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל שם נקבע כי טעות של עורך דין רובצת לפתחו של הלקוח וכי תקלה משרדית איננה סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון. לטענתה בית המשפט יבטל פסק דין על סמך טענות כגון אלה רק במקרים חריגים ובענייננו המקרה לא חריג.

2

לגופה של הבקשה טענה המשיבה בקשר להתנהלות המבקש אשר לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו ובקשות דחייה שכל שהיה בהן הוא דחיית בירור אשמתו. המבקש זומן כדין לדיון הראשון, חתם על ההזמנה, ולבקשתו נדחה הדיון, אולם הוא וב"כ לא התייצבו במועד הנדחה שנקבע בבקשתו. מי שהתייצב לדיון היה עו"ד עבד אלחיי אשר הגיש כתב העברה וביקש לדחות את הדיון. לדיון נוסף שנקבע, התייצב שוב לא התייצב הנאשם וגם לא ב"כ, ושוב נשלח עו"ד אחר והפעם עו"ד קאפח בשם המבקש וב"כ ומכוח כתב העברה ועתר שוב לדחיית הדיון. עו"ד קאפח כך התברר הגיע לדיון מבלי שהוא בקיא בפרטי התיק אף לא בעבירות המיוחסות לנאשם. בנסיבות אלה ועל רקע הדברים שבאו לאחר מכן בהחלטת בית המשפט הנאשם נשפט בהעדרו . מכאן, טענה לאי ידיעה באשר למועד הקבוע לדיון היא טענת בדים חסרת בסיס ואינה מתיישבת עם העובדות בתיק.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע העונש הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון לפיה הנטייה היא שלא להיעתר לעיכוב ביצוע עונש של פסילת רישיון נהיגה וטענה כי הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי בעיכוב ביצוע העונש עלול להיות קשה והיא גוברת על האינטרסים האישיים של המבקש.

4.                  בפתח הדברים, אציין כי הבקשה כוללת טענות עובדתיות אולם לא נתמכה בתצהיר בהתאם להוראות הדין, מכאן שהיה עלי לדחות את הבקשה אף מבלי לדון בה, לפנים משורת הדין איני עושה כן ואדון לגופה של הבקשה כפי שהוגשה.

5.                  לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, בבקשה ובתגובה לה מצאתי לדחות את הבקשה. טענות המבקש בדבר אי ידיעתו על מועד הדיון שנקבע ליום 21.6.2012 ולכך שגזר הדין הובא לידיעתו רק לאחרונה, הינה טענת בדים שאין לה כל אחיזה במציאות.

סקירה קצרה של התיק מעלה כי כתב האישום נמסר למבקש עת נתפס בביצוע העבירה ובו הזמנה לדיון ליום 15.12.2011, המבקש על ההזמנה ואישר מסירתה. יומיים טרם הדיון שנקבע (13.12.2011) ב"כ המבקש, עו"ד עבד סמארה עתר לדחות את הדיון, בקשתו נעתרה ודיון נקבע ליום 22.4.2012. אלא שלמועד הדיון לא התייצב הנאשם וב"כ, אל עו"ד עבד אלחיי עם כתב העברה כשהוא מבקש לכפור בעובדות כתב האישום. לאחר שהסתבר לי שעו"ד אלחיי לא מכיר את חומר החקירה ונתוני התיק והוא אף לא עיין בו ובשים לב לעבירה המיוחסת לנאשם הורתי על דחיית הדיון ליום 21.6.2012 וצו הבאה יצא נגד הנאשם.

הנאשם וב"כ לא התייצבו גם למועד הנוסף שנקבע ליום 21.6.2012, ובפעם זו התייצב בשמם עו"ד קאפח שהציג כתב העברה. כבר בפתח הדיון הוברר כי עו"ד קאפח אינו יודע דבר וחצי דבר בקשר עם התיק לרבות העבירות המיוחסות לנאשם, וברי היה כי זה הגיע "לסייע" בידם של הנאשם וב"כ אשר לא התייצבו לדיון בפעם השנייה ללא הצדק וכשהם יודעים כמובן על קיומו של הדיון שהרי שלחו מטעמם את עו"ד קאפח "לכסות" על העדרם. בנסיבות אלה, ומשלא היה לי ספק שהנאשם מזלזל בהחלטות בית המשפט ובהליך המתנהל נגדו , נעתרתי לבקשת המאשימה, הנאשם נשפט בהעדרו ודינו נגזר כמפורט בגזר הדין.

מכל האמור, לא יכול להיות חולק באשר לידיעת הנאשם שהיה מיוצג ע"י ב"כ עו"ד סמארה בדבר מועדי הדיון שנקבעו לרבות הדיון האחרון בו הוכרע ונגזר דינו של הנאשם ( ראה גם אישור המסירה של ההזמנה לדיון שנקבע ליום 21.6.2012 לפיו זו הומצאה כדין לב"כ הנאשם, עו"ד סמארה)).

3

טענת הנאשם בדבר התנהלות ב"כ עו"ד סמארה לפיה "המבקש הוטעה על ידי עורך דינו, שכן לא קיבל שום זימון בעניינו ולא הודעה בדבר שפיטתו בהעדר" (' סעיף 6 לבקשה), מלמדת דווקא על חוסר תום ליבו של המבקש, אשר אין חולק ידע אודות ההליך המשפטי המתנהל נגדו, שכר את שירותיו של עו"ד סמארה לייצגו ולבקשתו שהוגשה באמצעות עו"ד סמארה, נדחה הדיון הראשון שנקבע בהזמנה שניתנה בידו שלו בעת ביצוע העבירות.

למעשה, העולה מטענות המבקש הוא כי הוא התעלם לחלוטין מהליך המשפטי המתנהל נגדו וכבר לאחר הגשת בקשת הדחיה הראשונה, ועתה לאחר שלוש שנים מביצוע העבירה והזמנתו למשפט ולאחר שנתיים מיום מתן גזר הדין, מעלה טענות בדבר אי הזמנתו לדיונים שנקבעו בעניינו, וזאת אדגיש, רק לאחר שפנה לברר בעניין אחר הנוגע לרישיונו.

האם סבר המבקש כי משפטו הסתיים מאליו בלא כלום, האם סבר שכתב האישום נמחק ונעלם מהעולם, ומדוע לא פנה משך 3 שנים תמימות לברר מול ב"כ עו"ד סמארה בקשר להליך המתנהל נגדו, ומדוע לא פנה לבית המשפט לברר כאמור. אחריות הנאשם לעקוב אחר ההליך המשפטי שמתנהל נגדו ברורה ובכל מקרה כל טענה כלפי מי שייצג אותו בהליך המשפטי, עו"ד סאמרה, אין לה מקום שתשמע בשלב זה ואין בה על רקע המפורט לעיל כדי להצדיק ביטול ההכרעה וגזר הדין שנתנו נגדו.

6.                  משלא עלה בידו של המבקש להראות כל טעם המצדיק ביטול פסק הדין ומשלא מצאתי כי אי ביטולו של פסק הדין יביא לעיוות דין, שכן העונשים שהושתו על המבקש מידתיים ואינם חורגים מהענישה המוטלת בעבירות מסוג זה ובנסיבות ביצוען - דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות כך גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משנדחתה הבקשה, ובשים לב להתנהלות המבקש כעולה מבקשתו והחלטה זו, אני מחייבת אותו לשלם תוך 30 ימים מהיום סכום של 4,000 ₪ הוצאות, לאוצר המדינה.

ההחלטה תשלח לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ד, 16 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.