1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      המבקש קיבל לידיו דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום, אומנם המבקש סירב לחתום על קבלת הדו"ח ואולם אין בכך כדי לסתור את חזקת המסירה. המבקש לא התייצב לדיון משכך נשפט בהעדר ביום 9.4.14, בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

3.      טענותיו של המבקש לעניין הטעייתו על ידי השוטרת אין להן כל גיבוי או סימוכין.

4.      טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12).

5.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6.      המפורט בבקשה כהגנה לגופו של עניין אין לו מקום בשלב זה של ההליך, כשהוא אינו עונה לפרוט הנדרש ע"י הפסיקה ואין בו כדי להניע את ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, עפ"ת (חי') 11389-07-09  חאג'י נ' מדינת ישראל, הש' ד. סלע, 22.9.09, עפ"ת 20545-04-12 איימן אלחסנאת נ' מ"י, הש' ט. חיימוביץ', 21.5.12).

7.      סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים.