1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר. אין חולק כי הנאשם זומן כדין לדיון אך לא טרח להתייצב. בעקבות זאת נשפט הנאשם בהיעדרו ונגזר עליו בין היתר, עונש של פסילה לנהיגה. הנאשם טוען כי היה רתוק למיטת חוליו ומציג אישור רפואי על כך שבמועד הדיון היה חולה ונבצר ממנו להתייצב לדיון. עוד טוען הנאשם כי הותרת פסק הדין בעינו תגרום לו עיוות דין בשים לב לכך שהנאשם הוא נכה וזקוק לרישיון לצורכי פרנסה.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה עולה מן האישור הרפואי שצירף הנאשם כי זה הופק לאחר מועד הדיון ולא בזמן אמת. עוד נאמר כי העונש שהוטל על הנאשם נובע בראש ובראשונה מעברו התעבורתי המכביד ובשים לב לכך אין מדובר בעונש חמור.

דיון והכרעה

2

קיים קושי ממשי לקבל בקשה זו. על מנת שהבקשה תתקבל נדרש הנאשם להצביע על אחד מאלה: קיום טעם סביר לאי התייצבותו לדיון ; או- קיומו של עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין. במקרה שלפני מחלה היא בהחלט טעם סביר לאי התייצבות אלא שיש להעיר כי אישור המחלה הופק לאחר מועד הדיון כך שלא ניתן לדעת על סמך מה וכיצד ידע הגורם הרפואי, נותן האישור, כי הנאשם אכן סבל ממה שטען שסבל במועד הדיון עצמו. כמו כן, ובקשר לעיוות הדין, הנאשם אינו חולק, כפי הנראה על כך שאין לו הגנה ממשית בפני האישום שכן הוא אינו מפרט אותה. טענתו היא כי העונש שהוטל עליו חמור. לטעמי, העונש שהוטל על הנאשם כלל אינו חמור ביחס לעברו המכביד ולעובדה כי בעברו עבירות חוזרות ונשנות. במצב דברים זה בו עברו של הנאשם מעיד עליו כי אין עליו מורא החוק יש צורך בענישה ההולמת את מכלול הנסיבות לרבות את העובדה שענישה קודמת שהוטלה על הנאשם לא הצליחה לשפר את אופן נהיגתו.

סיכומם של דברים: לא מצאתי כי ניתן טעם סביר לאי התייצבות הנאשם ואף לא מצאתי כי ייגרם לנאשם עיוות דין - מכל סוג שהוא - אם פסק הדין יישאר על כנו. יחד עם זאת, אם בכל זאת מעוניין הנאשם לקבל יומו בבית המשפט אני סבור כי ראוי להטיל עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה על כך שלא טרח ליידע את מאשימה מבעוד מועד על כוונתו לא להתייצב לדיון. על כן, פסק הדין יבוטל כפוף לכך שהנאשם ישלם לטובת אוצר המדינה הוצאות בסך 1200 ₪ וזאת עד 28.8.15. בכפוף לביצוע תשלום כאמור יבוטל פסק הדין והתיק יקבע להקראה נוספת, לפי היומן.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.