1

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 23.4.14, הזמנה לדין וכתב אישום, בגין נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וטען כי היו 2-3 כלי רכב שהפרידו בינו לבין השוטר, מפעיל הממל"ז, בעת האכיפה ולכן, לא ייתכן כי השוטר מדד אותו במהירות הנטענת.

מטעם המאשימה, העידו ע"ת 1, המתנדב שרגא ברנד, שערך מזכר שסומן ת/1 וע"ת 2, רס"מ יחיאל שרעבי, מפעיל הממל"ז ועורך הדו"ח, שהוגש וסומן ת/2 ונספח לדו"ח, שהוגש וסומן ת/3.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 23.4.14, בסמוך לשעה 07:47, נהג הנאשם באופנוע ברמת גן, ברחוב ז'בוטינסקי, דרך עירונית בה המהירות המותרת הנה 50 קמ"ש, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו בסמוך לבית מספר 1, נמדד על ידי עד תביעה מספר 2, באמצעות מכשיר ממל"ז (מד מהירות לייזר), כשהוא נוהג במהירות של 81 קמ"ש (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש כנדרש).

העד הורה לעד תביעה מספר 1 לעצור את הרכב וזה עצר את הרכב, תוך שהוא שומר על קשר עין רצוף עמו ומוודא עם ע"ת 2, כי זה אכן הרכב העבריין.

ב-ת/2, נרשמו מפי הנאשם הדברים הבאים:" לא בטוח שזה אני. מצטער".

מ-ת/3, עולה כי בתחילת המשמרת ובסופה, ערך ע"ת 2 את כל הבדיקות הנדרשות למכשיר הממל"ז והוא נמצא תקין.

ע"ת 2 נחקר על ידי הנאשם ומחקירתו עולה כי מדובר במפעיל ממל"ז מוסמך וכי בעת שמדד את רכב הנאשם, לא היו כלי רכב שנסעו לפניו.

2

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך מדובר בכביש הנחזה להיות בין עירוני, שכן הוא מחבר בין תל אביב לרמת גן וכלי רכב נוסעים בו במהירות. לדבריו, נסע במהירות של 50-60 קמ"ש, אך מדובר בהערכה בלבד, שכן לא הסתכל על מד המהירות.

הנאשם הציג בפני בית המשפט וב"כ המאשימה סרטון שצולם במצלמה הקבועה על קסדתו ומתעד את המקרה.

בסרטון נראה הנאשם נוסע תחילה במקביל לאוטובוס ציבורי, ממשיך ועוקף שני כלי רכב פרטיים, כך שהוא ראשון בנתיב נסיעתו ובמסלול כולו, עד שנעצר לבסוף על ידי עד תביעה מספר 1.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      הוכח בפני כי מכשיר הממל"ז היה תקין בעת האכיפה וזאת למעלה מן הנדרש, שכן הנאשם לא טען כנגד תקינות המכשיר.

2.      מעדותו של ע"ת 2 והמסמכים שהוגשו מטעמו, עולה כי המדידה בוצעה כדין ועל פי הנהלים הקבועים, בדגש על אכיפה כנגד רכב דו-גלגלי.

3.      גרסת הנאשם נסמכה רובה ככולה על סרטון הווידיאו, אך הצפייה בו מביאה למסקנה כי אין לגרסה זו על מה לסמוך. הסרטון מאשר את גרסת המאשימה לגבי היות הנאשם ראשון מבין כלי הרכב במסלול הנסיעה למזרח וניתן לראות בו היטב, כיצד הנאשם מאיץ ועוקף כלי רכב, טרם שנעצר על ידי עד תביעה מספר 1.

4.      הנאשם הודה כי אינו יודע באיזו מהירות נסע וכי סבר כי מדובר בדרך בין עירונית, אף שהגיע ממערב, דהיינו משטחה העירוני של תל אביב ולא ראה כל תמרור בכיוון נסיעתו. לא ברור לי כיצד סבר הנאשם, בנסיבות אלה, כי יצא מהשטח העירוני וממגבלת המהירות המותרת בו.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ה , 18 דצמבר 2014, במעמד ב"כ המאשימה בלבד