1

הריני מזכה את הנאשם.

1.     העבירות המיוחסות לנאשם:

על הנאשם הוטל קנס בגין עבירה על תקנה 36(ב) לתקנות התעבורה, על כך שהמשיך ישר בצומת בעוד שהחץ המצויר על הנתיב בו נסע מורה על פנייה שמאלה בלבד.

2.     נסיבות המקרה כמתואר בהודעת תשלום קנס (להלן: "הדו"ח):

הנאשם שנסע בכביש 781 בצומת שפרעם, הגיע מכיוון מזרח למערב ונסע בנתיב הפנייה שמאלה לשפרעם אך המשיך ישר בניגוד לכיוון החץ. השוטר שערך את הדו"ח מציין כי נתיב הנסיעה ישר עמוס בעוד נתיב הנסיעה שמאלה פנוי. השוטר מציין שנשמר קשר עין רציף עם רכבו של הנאשם וכשנעצר נכחו ברכב עוד שני נוסעים מלבדו.

השוטר מציין בדו"ח את תגובת הנאשם למיוחס לו: "זה לא אני יצאתי משפרעם. אתם עשיתם טעות גדולה".

3.     העדים שהעידו בפניי:

מטעם התביעה העיד רן דיסגני, השוטר שערך את הדו"ח.

השוטר העיד בפניי וציין כי יצא עם הניידת מכיוון שפרעם. זאת אומרת לא עמד עם הניידת מרחק מסוים מהצומת וצפה במתרחש. השוטר נשאל על ידי הנאשם האם הצליח לשמור על קשר עין תוך כדי נסיעה והשיב "לא ציינתי את זה בדו"ח, אבל אני מניח שאם אתה היית ראשון היו סימני זיהוי".

2

השוטר לא פירט מלבד זאת את נסיבות האירוע ולא ידע לציין האם נכחו רכבים נוספים לפניו שעלולים להפריע לשדה הראיה ולשמירת קשר עין רציף. בנוסף, השוטר לא ידע לדייק במיקום בו עמד ביחס לצומת המדובר. פרטים אלו לא ציינו בדו"ח שנערך על ידו.

ב"כ המאשימה ויתר על העדתו של השוטר הנוסף אמיתי בן זקן אשר פרש מהשירות ולא ניתן לאתרו.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו ועד נוסף מר עאמר ג'רוס שנכח ברכב.

הנאשם העיד כי הינו תושב שפרעם ונוסע לכיוון עבודתו במפרץ חיפה מזה 8 שנים. לטענתו יש לו עובד שגר בסמוך לתחנת הדלק הממוקמת לפני הצומת. הנאשם טוען כי עצר לפני הכניסה לצומת ופנה שתי פניות שמאלה לכיוון קריית אתא. הנאשם מכיר את הצומת היטב ומודע לשוטר התנועה הקבוע במקום. לטענתו לא הוא הגיע מכיוון אעבלין אלא מכיוון שפרעם, שם הוא מתגורר ומשם אסף את שני נוסעי הרכב הנוספים שהיו עימו, המתגוררים אף הם בשפרעם. הנאשם עמד על כך שברגע שהשוטר טעם בפניו לגבי העבירה המיוחסת לו, העמיד אותו על טעותו וציין כי הגיע משפרעם.

הנאשם סימן בתרשים את מיקומו ביחס לצומת ומהיכן הגיע.

מר עאמר ג'רוס שהעיד מטעם ההגנה טען כי באותו יום נסע עם הנאשם ברכבו ואישר את טענת הנאשם כי הגיע מכיוון שפרעם ופנה שתי פניות שמאלה.

4.     ב"כ המאשימה סיכם וטען כי יש להעדיף את גרסתו של השוטר האמון על אכיפת חוקי התנועה וכי יש להעדיף את גרסתו כי שמר קשר עין רציף רכבו של הנאשם. מרחק האכיפה הינו קצר לטענתו ביחס לצומת.

הנאשם מצידו ביקש לזכות אותו בטענה כי מדובר בטעות של השוטר שכן הוא יצא משפרעם ולא הגיע מהכיוון המיוחס לו.

הנאשם ביקש להציג בפני בית המשפט שתי תמונות שצילם המתארות את הצומת שבנידון.

5.     דיון והכרעה

בטרם אנמק את החלטתי אציין כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל אשמה.

מצאתי כי עדותו של הנאשם אמינה בעיני, מפורטת ועקבית. יתרה מזו, גרסת הנאשם מתחזקת לנוכח עדות אחד הנוסעים הרכב. שתי עדויות אלו מצטרפות למאמציו של הנאשם לתאר בפני בית המשפט את הצומת המדובר באמצעות שתי תמונות. בנוסף, תגובתו כפי שמופיעה בדו"ח לעניין המיוחס לו, מחזקת את טענתו העקבית בדבר טעות השוטר.

3

מאידך, עדותו של השוטר ממרחק השנים לא נתמכה בהסברים מלבד הנתונים המצוינים בדו"ח. השוטר לא ציין מהו המרחק מהצומת בו צפה במתרחש. יתרה מכך, השוטר צפה ברכב שביצע את העבירה כשהוא חולף על פניו ממזרח למערב בעודו מבצע את הפניה שמאלה.

סבורני, כי שמירת קשר עין רצוף עם רכב הנוסע ישר וחולף על פני הניידת בטרם ביצעה את פנייתה, הינו קשה ביותר אך אפשרי. הפנייה לנתיב בו נסע הרכב החשוד סביר שאיטית יותר ביחס לנסיעת הרכב ללא פניות והאטות. אפשרי כי השתלבו רכבים נוספים והרכב החשוד נבלע בין שאר הרכבים. במצב דברים זה על הניידת "לסמן" את הרכב באופן מדויק ובמיוחד לאור העובדה כי חלף על פני הניידת.

השוטר לא ידע להצביע על סימנים כלשהם ואף לא ציין בדו"ח קיומם. הנני סבור כי מקום שניתן לטעות בזיהוי הרכב החשוד תוך כדי נסיעה, יש להקפיד על קיומם של מספר סימנים ייחודיים. אלו כאמור, לא הופיעו בדו"ח.

המאשימה לא הצליחה להוכיח מעל ספק סביר את המיוחס לנאשם.

בשקלול כל אלו, אני מוצא כי יש לזכות את הנאשם מכל אשמה.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ד , 07 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים