1

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה

תת"ע 4002-01-14

בפני כב' השופט שלמה בנג'ו

מתן ביטון

נגד

מדינת ישראל

החלטה

לאחר העיון בבקשה ובתגובת המדינה, החלטתי לדחות את הבקשה.

2

באשר להזמנה למשפט - אינני מקבל את טענת המבקש. אישור המסירה נושא חתימה ופרטי בן משפחה של המבקש. הדוור, שהינו נציג רשות ציבורית (רשות הדואר), לא בדה את שמו של בן המשפחה מליבו, ומעבר לכך קיימת חזקת תקינות ההליך הציבורי. מצוין באישור מפורשות, כי הדוור אריה גנץ, הגיע למען, איש לא היה בבית לקבל את דבר הדואר. הוא הותיר הודעה על דבר הדואר. למחרת - 7/11/13, נמסר דבר הדואר, ע"י גב' בן ארוש למבקש עצמו החתום על אישור המסירה. הצהרת הדוור הרשומה ע"ג אישור המסירה, המאששת את חזקת המסירה הקבוע בדין, לא נסתרה בשום ראיה מצד המבקש. עוד יוער בענין המסירה, כי הודעת הקנס, ששוגרה לאותו מען, מצאה את דרכה לידי המבקש, ואף על גביה מתנוסס שמו של בן משפחה שקיבל בשם המבקש את ההודעה על גזה"ד. לכן אינני מקבל את ההצדקה להיעדרות מהדיון וקובע כי המבקש הוזמן כדין למשפטו.

באשר לחשש לעיוות דין - המבקש בחר שלא להתייחס לכך בטענה שאין בתיק כתב אישום סרוק.

גם טענה זו קשה בעיני ואתקשה לקבלה. מדובר בדוח מהירות שנמסר למבקש ואשר בגינו הוזמן לדין כמוכח מאישור המסירה. גם אם אין בתיק דוח סרוק, הרי שלכל הדעות, יכול וצריך היה המבקש עתה, לפעול בשקידה סבירה, לפנות לתביעה, לקבל עותק ממנו ומחומר הראיות, ולהתייחס לראיות ולסיכויי ההגנה שלו, מפני העבירה המיוחסת לו, כפי שדורשת ההלכה הפסוקה (רע"פ 9142/01 איטליא סוריא נ' מדינת ישראל (2003) כב' השופט ת. אור).

בנסיבות מצטברות אלה, חוששני שלא אוכל להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.