1.                  הנאשם הורשע, בהתבסס על הודאתו, בעבירה של רישיון נהיגה שפקע למעלה משנתיים.

2.                  כעולה מכתב האישום, ביום 16.12.20, סמוך לשעה 8:05, נהג הנאשם בכאבול, ברכב פרטי, מ.ר. 4516179, כשתוקף רישיון נהיגתו פקע ביום 17.2.04.

3.                  המאשימה עותרת לעונש של מאסר בפועל, בן 6 חודשים, שיכול ויהא בעבודות שירות, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פסילה בפועל של 14 חודשים, הפעלת פסילה מותנית, בת 4 חודשים, מתיק שמספרו 7205-03-18, במצטבר, פסילה על תנאי וקנס. לטענת ב"כ המאשימה מתחם העונש ההולם כולל רכיב מאסר, שנע בין מאסר מותנה למאסר של שנה, פסילה, פסילה על תנאי, וקנס. נוכח עברו של הנאשם, ביקשה המאשימה למקם הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם. צוין כי הנאשם, יליד 1969, נוהג משנת 1989, וצבר לחובתו 33 הרשעות, לרבות בעבירות דומות. הוטלו עליו עונשי מאסר ובעברו מספר הרשעות של נהיגה בשכרות. עוד נטען כי רישיון נהיגתו של הנאשם פקע בשנת 2004, ומאז שב וביצע עבירות דומות. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

הסנגור עותר, מנגד, להסתפק בפסילה מינימלית, להאריך הפסילה המותנית ולהשית קנס, בהדגישו כי החוק תוקן והוסרה ההגבלה שחלה על חידוש רישיון הנהיגה, נוכח חובות בהוצל"פ, והנאשם חידש את רישיונו. הסנגור הגיש אישור הוצל"פ, מיום 1.3.23, שהוטלה הגבלה על רישיון נהיגת הנאשם בעבר. עוד טען הסנגור כי הנאשם נשוי ואב, עובד מועצה, זקוק לרישיונו לפרנסתו, ואשתו אינה עובדת.

4.                  נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע זה עשור היא עבירה חמורה המשקפת לצד זלזול בחוק, אף סכנה ממשית לשלום הציבור. כשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן כה רב מוטלת בספק, נוכח הזמן הרב שחלף (ראו תת"ע (ת"א) 908-05-11 מדינת ישראל נ' רג'ואן (מיום 23.1.12). ככל שמתארך משך הזמן שחלף ממועד הפקיעה ועד למועד הנהיגה הולך ומטשטש ההבדל שבין פקיעת רישיון לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה (ראו תת"ע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא).

מדיניות הענישה

5.         ברע"פ 2831-19 מוחמד אבו ראס נ' מדינת ישראל (30.4.19) - בפקיעת רישיון משנת 2004, שבוצעה בפעם ה-12, ונעברה מספר חודשים לאחר שריצה 8 חודשי מאסר בגין עבירה דומה, ובעת שמאסר מותנה, בן שנה, רובץ על המבקש, שירות המבחן התרשם מסיכון גבוה להישנות עבירות דומות, בית משפט קמא גזר מאסר בן שנה, תוך הפעלת מאסר מותנה בן שנה (3 חודשים במצטבר, והיתר בחופף), והוטלו פסילה, פסילה מותנית ומאסר מותנה. בר"ע נדחתה וצוין שהעונש תואם את נסיבות המקרה החמורות, וכי אין מדובר במאסר בפועל בשל חוב כספי בלבד, אלא מאסר נוכח התעלמות המבקש מהחוק, כשהמאסר שריצה והמאסר המותנה שרובץ אליו לא היוו כל הרתעה מבחינתו.

6.         ברע"פ 1973-13 אסד חסן נ' מדינת ישראל (24.3.13), בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שתוקפו פקע כעשור, כשבעברו 14 הרשעות קודמות, ביניהן, עבירות דומות, בית המשפט העליון דחה בר"ע שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, שהפחית את רכיב הפסילה בלבד ל - 12 חודשים מ - 24 חודשים, והותיר את יתר רכיבי גזר הדין על כנם - 45 ימי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר מותנה, פסילה מותנית ל-4 חודשים, וקנס.

7.         בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) - בפקיעת רישיון כעשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (הערעור נסב על המאסר בלבד), והותירה את רכיבי הענישה האחרים על כנם, מאסר מותנה ל-9 חודשים, פסילה לשנתיים, ופסילה מותנית ל-6 חודשים, בציינה כי:

"בענייננו, אמרתי במספר רב של פסקי דין כי מקום שהעבירה המיוחסת לנאשם הינה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ולעבירה זו לא נלווית עבירת תעבורה נוספת, הרי העונש הראוי הינו פסילה בפועל בלבד כשמשך תקופת הפסילה ייקבע עפ"י עבר תעבורתי, משך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הפסילה בפועל תהא ארוכה יותר ונקבע כי התקופה הראויה הינה בין 3 ל-9 חודשי פסילה."

8.         בעפ"ת 10343-09-10 אבו נ' מדינת ישראל (13.10.10), בפקיעת רישיון למעלה מעשור, כשבחלק מהתקופה הנאשם היה פסול בשל עבירה של גרם מוות ברשלנות, נדחתה בקשת רשות להארכת מועד לערער על גזר דינו של בית משפט קמא שדן את הנאשם לקנס בסך 1,000 ₪, שנתיים פסילה, ומאסר מותנה של 3 חודשים במשך שנתיים.

9.         בעפ"ת (ב"ש) 3750-05-13 פאוזי אבו עראר נ' מדינת ישראל (24.6.13) - בפקיעת רישיון נהיגה משנת 1999, בעברו 6 הרשעות בעבירה דומה, הסדיר את רישיון הנהיגה ותסקיר המבחן היה חיובי. הושתו עליו 9 חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, קנס, מאסר מותנה וצו של"צ. ערעור על העונש נדחה.

10.       בעפ"ת (ים) 4420-09-12 מ"י נ' פכורי (29.1.13), בעבירה שניה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מעשור בשל קנסות, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, והיותו אב לארבעה, אימץ בית המשפט את גזר הדין של בית משפט קמא, שהשית על הנאשם מאסר מותנה, בן 30 יום, למשך 3 שנים, תוך שהתחשב בכך שהנאשם לא חידש רישיונו עקב אי תשלום קנסות, ולצד זה קבע שיש להגדיל את הקנס שנקבע (1,000 ₪) והעמידו על סך 5,000 ₪.

11.       בעפ"ת (י-ם) 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי, (31.10.10), דחה ביהמ"ש את ערעור המדינה על קולת העונש שהטיל ביהמ"ש קמא על נאשם שהורשע ב-5 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 2001 והעבירות בוצעו בין השנים 2007-2010, כשבעברו 25 הרשעות בתעבורה, ורישיון הנהיגה לא חודש עקב אי תשלום קנסות. ביהמ"ש השית על הנאשם פסילה בת חודש, הופעלו, באופן חופף, שני עונשי פסילה על תנאי מדו"חות קודמים, לתקופה של 3 חודשים כל אחד, והוטלו עליו 60 ימי מאסר מותנה. בדחותו את הערעור קבע ביהמ"ש כי החומרה שנשקפת ממי שנהג כשרישיונו לא חודש עקב קנסות, אינה גבוהה כמי שנהג ללא רישיון נהיגה כלל. עוד צוין כי הנאם פעל לתשלום הקנס, וקרוב להוצאת רישיון נהיגה.

12.       בעפ"ת 38367-02-12(ב"ש) בפקיעת רישיון של 21 שנים, כשהעבר התעבורתי מכביד, וכולל נשיאת מאסר בגין נהיגה בפסילה, והוגשו 4 תסקירים שהמליצו על צו של"צ, בית המשפט המחוזי מצא לחרוג ממתחם הענישה, בנסיבות של שיקום מוצלח, בוטל רכיב המאסר, והוטל צו של"צ, בהיקף 300 שעות, פסילה בת שנתיים וצו מבחן לשנה.

13.       מתחם הענישה בעבירה של פקיעה לתקופה ארוכה, כולל פסילה בפועל שנעה בין 3 חודשים ועד 24 חודשים, רכיב מאסר שנע ממאסר מותנה ועד מאסר, שיכול ויהא על דרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים. והכל תלוי בנסיבות העבירה, מידת הישנותה, ועברו התעבורתי של הנאשם.

הפסיקה אליה הפנתה המאשימה

14.       עפ"ת (נצרת) 10188-09-20 מדינת ישראל נ' אבו עואד שאדי (21.2.21) - בשני אישומים של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע כ-11 שנים, למשיב 12 הרשעות קודמות, אי חידוש הרישיון נבע מחובות בהוצל"פ והמחדל הוסר, לאחר שנסגרו תיקי ההוצל"פ, ורישיונו נחוץ לפרנסתו, סברה כב' השופטת א' לינדנשטראוס כי המנעות מפסילה חורגת ממדיניות הענישה, בציינה כי "אין בעובדה שפקיעת הרישיון נבעה מהגבלות שהוטלו על המשיב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כדי להפחית ממידת החומרה של מעשי המשיב, אשר בחר לנהוג ברכב חרף הפקיעה ארוכת השנים". למשיב 23 הרשעות, חלק ניכר מהן בתקופה שלאחר הפקיעה, וחמש בוצעו לאחר ביצוע העבירות מושא הערעור. צוין כי העובדה שהמשיב אוחז ברישיון נהיגה היא שיקול שניתן להביאו בחשבון בהיבט של שיקום. המשיב נפסל לתקופה של 10 חודשים, הפסילה המותנית הועמדה על שנה, כשיתר רכיבי גזר הדין, מאסר מותנה, וקנס, נותרו על כנם. צוין שבערעור על קולת העונש ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין.

14.       בענייננו, הנאשם נהג כשרישיונו פקע תקופה של למעלה מ-16 שנה ומדובר בנהיגה בפקיעה ארוכת שנים.

15.       הנאשם נוהג משנת 1989 ולחובתו 33 הרשעות קודמות, האחרונה, משנת 2022, בגין הסעת ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, שלא במושב בטיחות.

בתיק שמספרו 7206-03-18, מיום 13.6.18, הורשע בשני אישומים, שכללו עבירה דומה של רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, ועבירה של נהיגה שלא באזור תפעולי, בעטין נפסל ל-3 חודשים, תוך הפעלת פסילה מותנית, במצטבר, ובסך הכל 6 חודשי פסילה, והוטלה עליו פסילה מותנית, בת 4 חודשים, למשך 3 שנים, שניתן להפעיל. לחובתו הרשעה דומה נוספת של פקיעה, משנת 2017, בעטיה נפסל לתקופה של 5 חודשים, הרשעה בפקיעה ובנהיגה בפסילה, משנת 2008, שהתיישנה, בעטיה הוטלו עליו מאסר בן 3 חודשים ופסילה בת 9 חודשים, תאונת דרכים, משנת 2005, שכללה עבירה של נהיגה בשכרות, שהתיישנה, והרשעה בעבירות של נהיגה תחת השפעה וסרוב, משנת 2003, בעטין הוטל עליו מאסר, בן חודשיים, בעבודות שירות, ופסילה בת 10 חודשים.

כפי שציינה המאשימה, בעברו של הנאשם עבירות חמורות של נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות, אולם מדובר בעבירות ישנות.

לאחר שהאזנתי לטיעוני הצדדים, ועיינתי במדיניות הענישה ובגליון הרשעותיו של הנאשם, אני סבורה שאין מקום להשית על הנאשם רכיב של מאסר, כעתירת המאשימה.

אכן, המקרה שלפני הוא מקרה שלישי בו נהג הנאשם בפקיעה של למעלה משנתיים, כשבגין הרשעתו האחרונה נפסל לתקופה של 3 חודשים, ורובצת עליו פסילה מותנית, בת 4 חודשים, שניתן להפעיל.

עם זאת, כעולה מהמסמכים שצרף הסנגור, רישיונו של הנאשם הוגבל נוכח חובות בהוצל"פ, אולם מאז ערך הנאשם, לדברי הסנגור, הסדר ושילם את חובותיו, וכיום אוחז ברישיון נהיגה תקף.

נהיגה בפקיעה, שמקורה בהגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה במסגרת הליכי הוצל"פ, אינה דומה בחומרתה לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם. זאת ועוד, בחודש בפברואר 2022 בוטלה האפשרות להגבלת רישיון הנהיגה של חייבי הוצל"פ, ואני סבורה שיש להתחשב בכך. מנגד יש לזקוף לחובת הנאשם כי בחר להתעלם מהוראות החוק, ושב ונהג כשרישיונו אינו תקף זה שנים ארוכות.

באיזון שבין מכלול השיקולים אני סבורה שיש להשית על הנאשם פסילה בת 7 חודשים, תוך הפעלת הפסילה המותנית, בת 4 חודשים, במצטבר. פסילה זו תשגר מסר מרתיע עבור הנאשם וציבור הנהגים בנוגע לביצוע עבירות תעבורה חמורות ואי כיבוד הוראות החוק. יצוין כי בשתי הרשעות דומות נפסל הנאשם לתקופות של 5-6 חודשים, ואלה לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירה דומה.

לצד הפסילה תושת ענישה צופה פני עתיד, שתזהיר הנאשם מהצפוי לו אם ישוב ויבצע עבירות תעבורה נוספות, בהן, מאסר מותנה, פסילה מותנית, התחייבות וקנס.

16.       לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

2.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 7 חודשים.

הפסילה המותנית, בת 4 חודשים, מתת"ע 7206-03-18, מיום 13.6.18, תופעל במצטבר.

בסך הכל ישא הנאשם תקופה של 11 חודשי פסילה.

הנאשם יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 5.7.23, במזכירות בית משפט לתעבורה.

הפסילה בתיק זה הינה במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם.

לתשומת לב הנאשם חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

3.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה או התוספת השנייה לפקודת תעבורה.

4.         אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 5.7.23. מוסבר לנאשם כי היה ותשלום אחד לא יפרע במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ניתן לשלם את הקנס באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il , (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט), או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000, או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

5.         חתימה על התחייבות כספית בסך 2,500 ₪, להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, או עבירה של נהיגה בפסילה, למשך שנתיים מהיום.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"ג, 21 מאי 2023, במעמד הצדדים.