1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.1.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של העמדת רכב על המדרכה, ונגזר עליו קנס בסך 500 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל את הזימון לדיון ועל כן לא התייצב בבית המשפט. טען כי מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת משמר הגבול 9 ואולם במועד זה התגורר בכתובת אחרת. טען כי החתימה המופיעה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו וכתב היד איננו כתב ידו.

4.         מאחר והמבקש לא פירט כל טענת הגנה, בהחלטתי מיום 14.1.18 הוריתי למבקש לפרט טענות הגנתו, ככל שישנן כאלה. המבקש בתגובתו על החלטתי זו, חזר על טענותיו כאמור בבקשתו.

2

5.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בתיק קיים אישור מסירה כדין וכי ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

8.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש, משמר הגבול 9 ונמסר לידיו של המבקש. במקום המיועד לרישום שם המקבל על גבי אישור המסירה נרשם "רונן" ומקבל הזימון אף אישר קבלת הזימון בחתימתו.

הנאשם לא הוכיח כי במועד האמור לא התגורר בכתובתו הרשומה אליה נשלח הזימון או הראה מי התגורר במקום במקומו. המבקש אך טען בעלמא כי במועד זה התגורר במקום אחר ולא הביא לכך כל אסמכתא. מעבר לכך, מאחר ומדובר בכתובתו הרשומה של המבקש שעה שהמבקש לא עידכן כתובת אחרת לצורך קבלת דברי דואר, הוא לא עמד בנטל להוכיח כי לא קיבל ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו וממילא לא הפריך את חזקת המסירה.

9.         מעבר לכך, על אף שאיפשרתי למבקש, בהחלטתי מיום 14.1.18, לפרט טענות הגנה, ככל שישנן כאלה, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ולא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו לעיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

            בנוסף, לא הסביר המבקש את השיהוי הניכר בו הוגשה הבקשה, מעל לשנה מיום מתן פסק הדין ומשלוח ההודעה על קנס למבקש.

3

10.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

11.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 22.4.18 על פי שובר שיונפק לו במזכירות בית המשפט.

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.