1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.11.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ברכב עליו ניתן איסור שימוש ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪, פסילה בפועל למשך 100 ימים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

3.         המבקש טען כי התייצב לדיון בבית המשפט במועד הראשון שנקבע לדיון בעניינו, אך לאחר ששוחח עם התובע מחוץ לאולם בית המשפט, ובכדי לאפשר לו להציג מסמכים, הדיון נדחה ליום 27.11.17. ציין כי לא התייצב לדיון ביום 27.11.17 משום טעות בתום לב במועד הדיון. טען כי הוא כופר בביצוע העבירה, טען כי לאחר שנעצר ורכבו "הורד" מהכביש ניתן לו אישור לנ ג די לתקן את הרכב וכך עשה. טען כי תיקן את הרכב במוסך עוד לפני מועד העבירה בתיק זה וכי ככל הנראה עדיין מופיע במסוף בטעות כי הרכב הורד מהכביש. בנסיבות אלה, טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין חמור וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי היה על המבקש להתייצב לדיון ולחלופין להגיש בקשתו ביום בו נודעה לו טעותו (למחרת הדיון כדבריו) עוד טענה כי המבקש לא פירט סיכויי הגנתו והפנתה לפסיקה.

5.         לאור תגובת ב"כ המשיבה והחלטות נוספות, צירף המבקש מסמכים נוספים התומכים, לדבריו, בטענות ההגנה שלו ויכולים להצביע על חפותו.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

8.         אין מחלוקת כי המבקש זומן לדיון כדין לאחר שמועד הדיון נדחה לבקשתו והוא לא התייצב לדיון כנדרש. באשר לטענת המבקש כי לא התייצב לדיון כתוצאה מטעות אנוש, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            בנוסף, המבקש הצהיר כי התייצב בבית המשפט ביום 28.11.17, וניגש למזכירות שם נאמר לו כי הדיון בעניינו התקיים במועד הקבוע, ביום 27.11.17, וכי הודעת הקנס תישלח אליו בדואר. בנסיבות אלה, לא ברור מדוע המבקש לא הגיש הבקשה לביטול פסק דין סמוך לאחר שנודע לו כי ניתן פסק דין בהיעדרו, אלא המתין 4 חודשים.

9.         עם זאת, המבקש כפר בביצוע העבירה, תוך פירוט טענותיו העובדתיות וצירף מסמכים לביסוס טענותיו. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

3

10.       סיכומו של דבר, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדר המבקש אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 1,000 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 10.6.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר תשלום ההוצאות כאמור לעיל, יועבר התיק אלי לצורך קביעת מועד להקראה.

            המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.