1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.11.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

3.         המבקש הגיש, ביום 15.11.17, טיעונים בכתב במסגרתם העלה את גרסתו וטענותיו כנגד הדו"ח. בהחלטתי מיום 17.11.17 קבעתי כי התייחסות לטיעונים תישמע במסגרת הדיון הקבוע, דיון שאליו המבקש לא התייצב כאמור לעיל.

4.         בבקשתו לביטול פסק דין טען המבקש כי נבצר ממנו להגיע משום שלא היה במצב נפשי טוב וכי הגיש טיעונים בכתב לפני הדיון.

5.         חרף החלטה מיום 11.12.17 המשיבה לא הגישה כל תגובה לבקשה לביטול פסק הדין.

2

6.         על המבקש היה להתייצב לדיון כנדרש, חרף שליחת טיעוניו בכתב. ככל שהמבקש לא חש בטוב היה עליו להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בטרם הדיון הקבוע.

7.         יחד עם זאת, בשים לב למכלול הנסיבות והטיעונים ולפנים משורת הדין, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט.

8.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין מיום 21.11.17 על כל החיובים הנובעים ממנו.

התיק נקבע להקראה, בנוכחות הנאשם, ליום 16.7.18 בשעה 09:50.

9.         המזכירות תזמן הצדדים ותודיע לנאשם כי התייצבותו חובה אחרת יישפט בהיעדרו.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.